המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר י״גHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 13
א׳ובזה תירצתי גם כן את מה שמקשים על הרמב"ם, שנתן טעם לזה שנזיר מצורע מותר בתגלחת, משום שאין עליו העשה של "קדוש יהיה", אבל סוף סוף יש בו הל"ת ועשה של לא יחל דברו וככל היוצא מפיו יעשה? משום דכאמור, כל המסתעף מהדבר אינו מתקיים רק כל זמן שהדבר קיים בפועל, וכיון דמצד איסור התגלחת גופא אין כאן, אחרי שהעשה של מצורע דוחה אותו, הנה ממילא מתבטל המסתעף שזהו ה"לא יחל דברו", ו"ככל היוצא מפיו עשה" שיש בזה.
1
ב׳ובזה יש לנו הציור הבולט בההבדל שבין סבה ומסובב להעצם והסתעפותו, שכאמור, בהתבלטות הסבה שכבר חלתה לא נתבטל המסובב, אבל אם נתבטל העצם מתבטלות ממילא ההסתעפות.
2
ג׳כי במדת "שתי סבות המתנגדות זו לזו"686מדה ה אות ה., כתבנו לתרץ את קושית התוס' ביבמות (ט' ע"ב), מדוע לר"ע חייבי לאוין לאו בני חליצה ויבום הם ולא אמרינן אתי עשה ודחי ל"ת? משום דלר"ע מתהוה תמיד ע"י חייבי לאוין גם חייבי כריתות, כי אם היא אלמנה לכהן גדול, למשל, יש בזה ממילא גם איסור אשת אח, ולא אמרינן מכיון שעשה דוחה ל"ת ממילא אין גם איסור אשת אח, כי בעשה דוחה ל"ת לא נדחתה הסבה אלא המסובב, אבל כאן, ע"י הסבה של האיסור אלמנה לכהן גדול כבר התהוה המסובב, איסור אשת אח, וכאן אנו אומרים להיפך, כי מכיון שמצות עשה של תגלחת דוחה את האיסור של לא יגלח שבנזיר, ממילא אין כבר כלל הלאו והעשה של "לא יחל דברו וככל היוצא מפיו יעשה".
3
ד׳וההבדל הוא בזה, כי שם באלמנה לכהן גדול ואשת אח אין זה בבחינת עצם והסתעפות, אלא בבחינת סבה ומסובב, כי האשת אח לא הסתעפה מאיסור אלמנה לכהן גדול, כי גם בלי זה היתה אשת אח, אלא שמצות יבום מסלקת את האיסור אשת אח, וכשיש גם איסור אלמנה לכהן גדול זהי סבה שלא יופקע איסור אשת אח, וכיון שכאמור, מה שהעשה דוחה ל"ת אין הדחיה בהסבה אלא בהמסובב וכאן כבר יש מסובב של ל"ת שיש בו כרת אין דחיה, משא"כ כאן שכל הבל יחל דברו שיש בתגלחת אין זה מצד עצמו, כי כאמור, אין על זה דבור כלום, אלא זהו מסתעף מצד האיסור בפועל שיש בתגלחת מצד דין של לא יגלח, וכיון שזה נדחה מאיזה טעם שיהיה, שוב אי אפשר לבוא בזה מצד בל יחל דברו, כנ"ל.
4