המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר י״זHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 17
א׳ואת זה אנו רואים גם בגדר חזקה. קיימא לן ב"שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהם ועשה טהרות ובא חברו והלך בשני ועשה טהרות, אם נשאל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו טהורות", אע"פ שכמובן ג"כ יש סתירה בהמסקנות, דאם האחד טהור ותפסינן שהלך בשביל טהור הרי ע"כ השני טמא, אלא שגם בזה אין אנו מביטים על הסתירה, כי גם חזקה אין זה בבחינת ברור אלא דין בספיקות וס"ס כאן יש שני ספיקות עצמיים על כל אחד ואחד מהשנים, הספק אם הלך בשביל טהור או לא, ואפשר לנו להתחיל את הספק מכל אחד מהם, אבל אם, למשל, באדם טמא יש ספק אם הוא נטהר או לא שמעמידים אותו בחזקת טומאה אז אם יגע אח"כ בטהרות נטמאו, ולא נימא מכיון שכאמור אין אנו מביטים על הסתירות שיש במסקנא, נוקי את האדם בחזקת טומאה ואת הטהרות בחזקת טהרה? משום דשם יש רק ספק עיקרי אחד, הספק על האדם אם נטהר או לאו, והספק על הטהרות רק מסתעף ממילא מזה, והבחינה היא שבעוד בשני שבילין, כאמור, אפשר לנו להתחיל את הספק מכל מי שנרצה משני האנשים הללו, הנה בהציור השני בשום אופן אי אפשר להתחיל את הספק מהטהרות, כי בעצם הטהרות אין שום ספק שאדם פלוני נגע בהן, אלא שהספק הוא אם פלוני טהור או לא, וכיון שע"י חזקת טמא הוכרע הדבר שהוא טמא, ממילא שוב אין כל ספק על הטהרות691עיקר היסוד דבספיקות אזלינן בתר שורש הספק מבואר בריטב"א עירובין לו, ב. בשם ר"מ בר שניאור ובשערי יושר שער הספיקות ושער החזקות האריך בענין זה אימתי אזלינן בתר שורש ואימתי לא, וראה להלן אות כג והלאה. וע"ע ישועות יעקב אה"ע סי' יז סקכ"ט, וזכרון יהונתן ח"ב דף רד, א שהרחיבו ביסוד זה..
1
ב׳ועלינו להוסיף עוד, כי כאמור, חזקה הוא ג"כ דין בספק, כי למשל, אם נראה אדם שנטמא לא שיך להגיד שהוא טמא למרות מה שיש לו חזקת טהרה, כי באין ספק כל המושג חזקה לא שייך, וכיון שכן כל החזקה באה רק בנקודה העיקרית שממנה מתחיל הספק.
2
ג׳וכאן יתראה לנו באופן בולט ההבדל שבין מדת סבה ומסובב ובין מדת עצם והסתעפות, שאע"פ שכאמור יש גם צד השוה ביניהן, והעצם הוא בכמה דברים בבחינת סבה וההסתעפות בבחינת מסובב, אבל בעניני חזקה יבדלו לגמרי, כי כל חזקה הלא בא בעיקרה על המסובב, כי כשאנו אומרים, למשל, על אדם שספק נגע בשרץ או לא, שמעמידים אותו בחזקת טהרה, הנה אין החזקה באה לבטל את השרץ שהוא הסבה ועליו לא שייך חזקת טהרה, אלא על המסובב, האדם, שלא ישנה החזקה וזהו מפני שעצם הספק הוא בהמסובב, אבל כשאנו מדברים בעצם והסתעפות בנוגע לספיקות, הנה מקור הספק הוא רק בעצם, ובשביל כך אין אנו מביטים בזה על ההסתעפות, אלא רק על עצם הדבר.
3