המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר כ׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 20
א׳והנה הדוגמאות הקודמות שהבאנו בעצם והסתעפות לעניני חזקה הן דוגמאות שכאלה, אפשר להכיר את זה גם ע"י הקדימה בזמן שהעצם קדם בזמן להסתעפותו, כמו, למשל, הדוגמא שהבאנו כשספק טבל במקוה כשירה או לא שמעמידים אותו על חזקת טמא, וכשנגע אח"כ בטהרות הטהרות טמאות, אע"פ שלהן יש חזקת טהרה, מפני שאנו מביטים על עצם הספק ולא על הסתעפותו, או לענין ספק טומאה ברה"י ורה"ר, שאם נטמא ע"י ספק טומאה ברה"י, אז אפילו הטהרות שנגע ברה"ר גם כן טמאות, מפני שעצם הספק בא ברה"י, או הדוגמא של הרמב"ם, שעד אחד העיד שזהו חלב ואח"כ אכל שחייבים מלקות, שבכולם עיקר הדבר בא מקודם והסתעפות הדבר בא אחרי כך, אבל בהדוגמא האחרונה שהבאנו, בההבדל שבין פסלינהו בגזלנותא והכחשה, שם ההבדל בין עצם הדבר והסתעפות הדבר לא מביא להבדל בזמן, כי בזמן באים שניהם ביחד בפסלינהו בגזלנותא, הנה ביחד עם קביעת הפסול של גזלנות בא גם כן בטול ההגדה שלהם, ובהכחשה לפי דברי המכחישים הנה ביחד עם בטול ההגדה בא גם כן פסול הגוף של העדים הראשונים מצד הלאו של "לא תענה ברעך עד שקר", ואין כאן, כאמור, קדימה בזמן, בכ"ז, כמובן, שקל להכיר מה בזה עצם הדבר ומה בזה הסתעפות הדבר, כי ס"ס יש קדימה אם לא בזמן אך עכ"פ בעיון, שאי אפשר להתחיל בעיון ההסתעפות מבלי לעמוד מקודם על העצם.
1