המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יא; מציאות ודין כ״בHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XI 22
א׳ונחזור לעניננו, במה שחידשנו שאיסור תורני לחוד אינו יכול לבטל ענין משפטי מצד "כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד" וכו'.
1
ב׳כי באמת אפשר עוד להרחיק לכת בחידושנו זה103אין זו רק הרחבה של הכלל הקודם אלא גדר שונה לחלוטין, כי לפי גדר זה של הגהמ"ח לא נוכל לתרץ רבים מהקושיות שהביא, כמו בגזל, מכירה לצמיתות, מכירת מעש"ב, מכירת יפ"ת ועוד, ששם ה'לא תעביד' וה'מהני' הוא משם אחד, ומוכרחים אנו לבוא לכלל הקדום, שאי אפשר ל'לא מהני' שהוא כלל של 'דין' להתנגד ל'מציאות'. ולקבוע, שכל הכלל הנ"ל הוא רק במקום שגם ה"לא תעביד" וגם ה"לא מהני" הויא משם אחד, כלומר, ששניהם שייכים ובאים מאותה העברה כמו, למשל, בתמורה לולא הכתוב "והיה הוא ותמורתו קודש" היינו אומרים שלא מהני מהצד "לא תעביד" שיש בזה, שה"לא תעביד" היא בהלכות תמורה וגם הלא מהני הוא מצד הלכות תמורה. וככה ג"כ בתורם מן הרעה על היפה, שהלא תעביד שם בא מצד עשה של "מכל חלבו תרמו". אבל כמובן גם העשה הוא בהלכות תרומה, וה"לא מהני" שאנו רוצים להסיק מזה ג"כ שייך להלכות תרומה; או בבכור, שנאמר "לא תפדה" - ובמעשר שנאמר "לא יגאל", כמובן מאליו. וככה בהקדים תרומה לבכורים ומקדיש בעלי מומין למזבח; או בקדושין של אלמנה לכהן גדול, שגם ה"לא תעביד וה"לא מהני" הם בהלכות קדושין; או לענין שאינו קונה בגזלה, שגם זה מובן מאליו. אבל במקום שיש שני שמות שהלא תעביד שייך לשם אחד ואת ה"לא מהני" שאנו רוצים להסיק מזה שייך לגמרי לשם אחר, - שם אי אפשר לבוא מצד הכלל הזה104יסוד הסברא בזה לכאורה, היא סברת רע"א המובאת לעיל (אות יד) שענין 'לא תעביד' מגלה לנו את רצון התורה שאינה חפצה בחלות זו (ונפק"מ בעבירות שבהכרח אין גדרם 'חלות' כמו מלאכה בשבת, עיי"ש), וראה מה שהובא שם מהברוך טעם והוא תוספת לגדר זה, שבאם ישנה אפשרות להחלת חלות זו בהכרח שלא לכך נתכוונה התורה. ואילו הגדרת הגהמ"ח מרחיבה עוד יותר נקודה זו, ושלפי זה רצון התורה מתגלה רק בעבירה עליה מדברת התורה ולא בכל פעם כשעושה נגד רצון ה'..
2
ג׳דוגמאות לכך: קושית התוס' שם בתמורה (ו' ע"א), שנימא דנ"מ בין אביי ורבא הוא בנשבע שלא לגרש ועבר וגירש; או הקושיה העתיקה של ראשוני האחרונים105מהרי"ט (חלק א סימן סט)., מדוע שוחט בשבת וביוהכ"פ שחיטתו כשרה ואין אנו אומרים: "כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד"? שמובן, דלפי דברינו - אין כאן התחלת קושיא, כי שם יש שני שמות לגמרי, ה"לא תעביד" בנשבע שלא לגרש הוא משום עברה בשבועה, בעוד שה"לא מהני" שאנו רוצים להסיק בזה שייך להלכות גרושין ולא להלכות שבועה, כמובן; וכן השוחט בשבת שה"לא תעביד" הוא בהלכות שבת וה"לא מהני" - אם נגיד בזה - זה יהיה כבר דין בשחיטה.
3