המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יב; חיוב ושלילה כ״וHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XII 26

א׳אולם באמת אנו מוצאים בזה שקלא וטריא בגמרא גופא. כוונתי לגמרא בזבחים (ג' ע"א), שבתחילה מביאה הגמרא ראיה שסתמא פסול בגט מהא, דל"איזה שארצה אגרש – פסול לגרש"; ואח"כ מדחה: "דלמא שאני התם, דאין ברירה".

ב׳והנה לפי האמת, שסתמא פסול, ואנו צריכים ללשמן בגט בתור מכשיר, ובשלילת הלשמן וגם השלא לשמן ביחד שזהו סתמא פסול, הנה גם בזה אנו צריכים לברור הצד החיובי, לברר שיש בזה לשמה בתור מכשיר, וממילא – למ"ד אין ברירה, נשאר הצד השלילי ואין כאן לשמה, אע"פ שמאידך גיסא ג"כ אין שלא לשמה. אבל אם נימא, כפי ההוה אמינא, דסתמא כשר, שז. א. שבאופן שלילי – כשאין גם לשמן וגם שלא לשמן - כשר, הנה בל"איזה שארצה אגרש" אין אנו צריכים לברר רק את האופן השלילי, שכאמור, לאיזה שארצה אגרש וגרש את אחת מהן אין כאן שלא לשמה. וזו היתה הסברא של מי שהביא ראיה מ"לאיזה שארצה אגרש שסתמא פסול", אע"פ שגם הוא ידע שטעמא דמתניתין הוא מפני אין ברירה, אלא שסבר שזה לא ייתכן רק אם נימא דסתמא פסול: והאופן החיובי צריך לברור כנ"ל, וכשמדתה ואומר: "דלמא שאני התם דאין ברירה", זהו מפני שסובר, שגם על ברור האופן השלילי ג"כ אמרנין אין ברירה. אולם, מאחרי שבין כך ובין כך ההלכה היא שבגט סתמא פסול, אין ראיה אם האמת היא ככה, כמו שמדחה כנ"ל, או שזהו רק דחוי בעלמא⁵⁸²ראה קובץ שיעורים ביצה (אות לו) שביאר את צדדי הבעיה בזבחים באופן אחר, והוא, ע"פ מה שדנו הראשונים אם למ"ד אין ברירה היינו שלא חל כלום או שחל ספק, ועיי"ש ג"כ דלמסקנה ליכא להוכיח מידי, כיון דהגמ' רק דחויי מדחה. ואמנם ראה מש"כ הגהמ"ח בספרו דרכי הקנינים (שמעתתא ה פרק י), ולדבריו שם יש להשוות את שתי הנקודות להדדי, דהיינו שהנדון אם ברירה הוא רק על האופן החיובי או גם על השלילי מקביל לנדון האם לא חל כלום או שחל חלות ספק, עיי"ש היטב ובמש"כ שם ליישב את שיטת הרמב"ם. וע"ע חזון איש (דמאי סי' ט סק"י). וראה במה שכתבו בסוגיא דזבחים בקרן אורה (זבחים שם); גרש ירחים (גיטין כד, ב)..

ג׳אכן, מפסחים (פ"ז ע"א ופ"ח ע"א) דייקינן ממשנה, "האשה ששחט עליה בעלה ושחט עליה אביה – תאכל ממקום שתרצה": וכן "יתום ששחטו עליו האפטרופסים, יאכל ממקום שהוא רוצה". ודייקינן מזה – "ש"מ יש ברירה" אע"פ ששם גם סתמא שפיר דמי, כדאמרינן שם: "מאי אלא מדעתן, לאו דאמרי אין אלא בסתמא, לאפוקי היכא דאמור לא". ונראה דאנו זקוקים למושג ברירה גם לברור באופן השלילי⁵⁸³ועיין בכל זה במש"כ הגהמ"ח בדרכי הקנינים (שם)..