המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יב; חיוב ושלילה נ״זHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XII 57
א׳ולפי זה לא נצטרך להבדיל באונס בין גיטין וקדושין כמו שחפצו לתת את ההבדל הזה בדברי הירושלמי הנ"ל, אלא שההבדל הוא בין קיום התנאי לבטול התנאי.
1
ב׳ונקוט הכלל הזה בידך, שבכל הדברים וגם קודשין וגיטין בכלל מועיל האונס אם קיום התנאי – בלי הבדל אם בקום ועשה ואם בשב ואל תעשה – נעשה על ידי אונס אז מועיל האונס שאנו חושבים את קיום התנאי כמאן דליתא – אבל אם בטול התנאי – וג"כ בלי הבדל בין אם זה בקום ועשה ובין אם זה בשב ואל תעשה – היה עפ"י אונס – אז האונס לא מעלה ולא מוריד והבטול התנאי מביא לידי בטול המעשה.
2
ג׳וכל זה למה? מפני שתמיד קיום התנאי הוא המקיים את הדבר ובטול התנאי הוא שמבטל את הדבר וגדר האונס הוא ה"לא תעשה דבר" – שלילת הדבר ולא חיובו של הדבר.
3
ד׳ואם כי הירושלמי מדבר בבטול התנאי על ידי אונס בקדושין ואומר שלא מועיל בזה מפני שסו"ס לא נתקיים התנאי, אך הוא הדבר גם בגיטין ועל זה יש משניות שלמות. כמו למשל "הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שאמר האב אי אפשי, וכו' אינו גט (גיטין ע"ה ע"ב). האומר לעשרה כולכם כתבו אחד כותב וכולם חותמים, לפיכך אם מת אחד מהם הרי זה גט בטל (שם ס"ו ע"ב) ואף על גב דאמר ר' יוחנן בגיטין (ס"ח ע"ב) "שנים משום עדים וכולם משום תנאי" או מחלוקת של רשב"ג ורבנן (שם ע"ד ב') בהרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ומת אם נותנת לאביו או לאחיו או לאחד מן הקרובים "וכל המחלוקת היא אם לי ולא ליורשי או לי ואפילו ליורשי" – ומובן שבכל הדברים הללו אין לך אונס גדול יותר מזה – כי מה תעשה האשה לקיים את תנאה? אלא מפני שכל בטול התנאי אפילו אם נעשה באונס ג"כ נחשב לבטול והאונס לא מעלה ולא מוריד בזה689וראה אבני מילואים (סי' לח סק"א), והערות הקה"י (שם) ומה שהק' על האבנ"מ בקוב"ש (כתובות שם). וע"ע בביאור דברי הר"ן ואם החילוק הוא בין גיטין לקידושין או בין תנאי קיום לתנאי ביטול במש"כ בדבר המשפט (ח"ג על הרמב"ם פ"ז ה"י).
ולתוספת ביאור נביא כאן את דברי הגהמ"ח בספרו שם זה לשונו: "ועלינו להוסיף בזה עוד דבכל קיום ובטול, הנה קיום התנאי הוא סבה לקיום המעשה אבל הבטול התנאי איננו סבה לבטול המעשה אך הוא העדר הסבה דכשאין סבה לקיום ממילא בטל המעשה, וכשיצויר הדבר שלא יהא לא קיום התנאי ולא בטול התנאי דממילא בטל המעשה והציור הזה הוא תמיד באונס, דכשאומר למשל 'חזו דאתאי' הנה אין רצונו לבוא עושה כאילו היה בא בפועל ממש דהרי אונסא כמאן דעביד לא אמרינן, אלא כיון דאי ביאתו זהו קיום התנאי שהרי זה מביא לידי קיום המעשה וכשלא בא עפ"י אונס אחרי שהאונס פועל שלא יתהוה המסובב הרי ס"ס חסר קיום התנאי ואע"ג שאין גם בטול התנאי אך כאמור כשחסרו גם שניהם גם הקיום וגם הבטול ממילא בטל המעשה. ועיי"ש בכל דברי הגהמ"ח להרחיב ולבאר שיטתו..
ולתוספת ביאור נביא כאן את דברי הגהמ"ח בספרו שם זה לשונו: "ועלינו להוסיף בזה עוד דבכל קיום ובטול, הנה קיום התנאי הוא סבה לקיום המעשה אבל הבטול התנאי איננו סבה לבטול המעשה אך הוא העדר הסבה דכשאין סבה לקיום ממילא בטל המעשה, וכשיצויר הדבר שלא יהא לא קיום התנאי ולא בטול התנאי דממילא בטל המעשה והציור הזה הוא תמיד באונס, דכשאומר למשל 'חזו דאתאי' הנה אין רצונו לבוא עושה כאילו היה בא בפועל ממש דהרי אונסא כמאן דעביד לא אמרינן, אלא כיון דאי ביאתו זהו קיום התנאי שהרי זה מביא לידי קיום המעשה וכשלא בא עפ"י אונס אחרי שהאונס פועל שלא יתהוה המסובב הרי ס"ס חסר קיום התנאי ואע"ג שאין גם בטול התנאי אך כאמור כשחסרו גם שניהם גם הקיום וגם הבטול ממילא בטל המעשה. ועיי"ש בכל דברי הגהמ"ח להרחיב ולבאר שיטתו..
4
ה׳ובספרנו ד"מ דרך הקנינים חלק א' (שמעתתא ה) הארכנו בזה והראינו שגם ר"ל לא חולק על עצם ההנחה הזו ואם הוא חולק ב"על מנת מכניסיך ליום פלן", הנה יש בזה נקודה מיוחדת כאשר בארנו שמה ואין כאן המקום להאריך בזה690זה לשונו שם: ונוסיף עוד בזה, דלפי דברינו הנ"ל, הנה מחלוקת רבי יוחנן ור"ל בירושלמי הנ"ל איננה מחלוקת כללית בעצם הגדר אונס כמו דפרשו המפרשים, אלא היא מחלוקת פרטית רק באופן המדובר שם. דזהו הכל מודים דכחו של אונס יפה רק לשלילה ולא לחיוב כנ"ל, וממילא לא יועיל אונס לענין שעי"ז יחשב שהתנאי נתקיים, אחרי דקיום התנאי הוא סבה לקיום המעשה כנ"ל; אבל מאידך גיסא תנאי התלוי בזמן מועיל האונס לשלול את הזמן שהיה אנוס בו באופן שיש עוד בידו לקיים את התנאי גם אחרי שעבר הזמן המוגבל. אכן אם זהו גופא קיום התנאי תלוי בשני הצדדים יחד הנה יש פנים לכאן ולכאן; דיש לומר דהצד השני שאינו מרוצה בדבר תו אינו מחייב בקיום התנאי אחרי שס"ס עבר הזמן יהיה מאיזה טעם שיהיה, וזהו סברת רבי יוחנן. אבל יש ג"כ לומר כיון דהאונס שולל את תוצאות העברה והוה כלא עבר כלל ממילא כל החיובים שיש על הצד השני וגם קיום התנאי בכלל נשארו בתקפם גם עכשיו והאונס מועיל לזה גופא שנשאר חיוב קיום התנאי כמקדם וזהו סברת ר"ל. ועיין שם שדייק כן בלשון הירושלמי גופא והאריך ליישב קושית הקצוה"ח (סי' כא סק"א) על ריש לקיש..
5
ו׳ועיין בחלק א' מספרנו זה מדה ג' (אות י"ח) ששם בארנו את סוגית הגמרא בריש כתובות (ב' ע"א) בהבעיות אם חלה הוא או חלתה היא מעלה לא מזונות או לא. ושם יש ציור מתאים להנחתנו שגם לפטור אינו מועיל אונס אם אנו דנים על דבר פטור חדש, כלומר לסלק חיוב שהיה מקודם691עיין שם וכן לעיל מיניה (מדה ב אות לה-לו).
6