המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יב; חיוב ושלילה ע״דHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XII 74

א׳ועצם הדבר שיותר קלה השלילה מהחיוב אנו מוצאים ג"כ מפורש בש"ס במס' מעילה (ו' ע"א) שאומר "כל לאתויי לידי מעילה, זריקה כתיקונה מייתי לידי מעילה כל לאפוקי מידי מעילה אפילו שלא כתיקונה נמי מפקע מידי מעילה" וההבדל בין "לאתויי" ובין "לאפוקי" מובן שזהו הבדל בין חיוב לשלילה⁷⁵⁵וכן הביא ראיה משם הר"י ענגיל שם (ציונים לתורה כלל יד), וראה שו"ת כוכב מיעקב (סי' קיא)..

ב׳ואותו ההסבר הוא ג"כ במס' ב"ק (ק"ה ע"א) "בעי רבא, גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר לו אחת מהן מהו, מי אמרינן השתא ליכא גזילה גביה, או דלמא הא לא הדר גזילה דהואי גביה, הדר פשטה גזילה אין כאן השבה אין כאן, אי גזילה אין כאן השבה יש כאן? הכי קאמר, אע"פ שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן" כלומר, שאע"פ שפחות משוה פרוטה איננה סבה לחיוב של גזילה, הנה אין בפחות משוה פרוטה ג"כ סבה לפטור, וכיון שהחיוב כבר התהוה אלא שאנו רוצים לסלק אותו ע"י זה שנשאר עכשיו רק פחות משוה פרוטה, זה לא יתכן⁷⁵⁶וראה עמק יהושע (דיני חמץ סוף סי' ה) שדימה סברא זו לחמץ שחל עליו חובת ביעור דלא מהני ליה מיעוט (בבצק שבסדקי עריבה), וכתב לחלק בזה בין דינא דכלאים דקיי"ל כחכמים שאף אם יש חובת בדיקה (שיש יותר מרובע) יכול למעט. וכתב דדוקא היכא שיש עליו מצוה כגון בתשביתו או בהשבת גזל, לא מהני מה שפוטר עצמו מחיובו, משא"כ בכלאים שאין חובת ביעור אלא שהוא גזירת חכמים לא מקרי שחל עליו חובת בדיקה, בזה מהני להחזיר למציאות הקודמת..

ג׳ויהיה כאן הציור כמו אונס שכפי מה שביארנו⁷⁵⁷ראה לעיל (אות ד ואות נה-נז). כל דבר שבא ע"י אונס אינו מביא לתוצאות הכרוכות בהדבר, אבל ג"כ אין האונס משמש בתור סבה לחדש איזה דבר לא לחיוב חדש ולא לפטור חדש, אם החיוב היה כבר מצד סבה אחרת, וה"נ ג"כ שגזילה בפחות משוה פרוטה איננה סיבה לחיוב הגזילה אבל ג"כ איננה סיבה לפטור אם החיוב כבר התהוה מקודם.

ד׳ובגמ' הנ"ל אנו רואים ג"כ איך שהגמרא בעצמה עושה בזה "לשיטתו" עפ"י נקודה הגיונית אחת המחברת שני ענינים שונים ונפרדים לגמרי כי אחרי זה אנו מוצאים שם "ואמר רבא, הרי אמרו נזיר שגלח ושייר שתי שערות לא עשה ולא כלום, בעי רבא, גילח אחת ונשרה אחת מהו וכו' לא צריכא, כגון שנשר אחת מהן, וגילח אחת מי אמרינן השתא מיהא הא ליכא שיעור, או דלמא הא לא גילוח הוא דמעיקרא הא שייר שתי שערות והשתא כי גלח לא הוי ב' שערות, הדר פשטה וכו' אע"פ ששיער אין כאן מצות גילוח אין כאן" ואמנם הענינים מה שונים המ זה מזה, ובכ"ז הגמרא מסדרת אותם ביחד כדי להבליט את היסוד ההגיוני המאחד אותם. כי גם כאן אנו רואים את ההבדל בין השלילה ובין החיוב שהנשירה מועילה לשלילה "ששיער אין כאן" אבל לא לחיוב, לקיים ע"י זה מצות גילוח "מצות גילוח אין כאן"⁷⁵⁸בהערה לעיל הובא מש"כ בעמק יהושע (סי' ה) שסברות אלו שייכות דוקא במקום שיש עליו חובה ולא בענין מציאות גרידא, אכן בש"ס שם דימה גם מגופת חבית שנסתמה וסתם חציה, ועמדו שם בתוס' דלכאורה לא דמי. ועיין דעת יוסף (כלים מערכה עו)..