המידות לחקר ההלכה, חלק ב, טו; פועל פעול ופועל יוצא י״דHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XV 14

א׳ועי' בשאג"א (סי' לד) המפלפל אם נשים חייבות במצוה זו, כיון דזוהי מצוה שלא הזמן גרמא. ובמנ"ח (מצוה תריג) נותן טעם לזה שנשים פטורות מפני שאי אפשר להן לקיים את המצוה, כי הן בעצמן פסולות לכתוב, וממילא אי אפשר להן לעשות שליח, דהא קיי"ל "כל מילתא דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי"⁸⁹וכן דייק הבית הלוי (שם)..

ב׳אכן באמת לפי דברינו אין מזה ראיה, דלא מיבעי אם נאמר דהמצוה היא בהפועל יוצא שבדבר, שיהיה לו ס"ת, שבודאי אי אפשר לבוא בזה מצד החסרון של "כל מילתא דאיהו לא מצי עביד" וכו', כי באופן שכזה אין אנו צריכים כלל בזה להמושג שליחות⁹⁰עיין בבית הלוי (שם) שהעלה צד זה אך הוסיף שמכל מקום בעינן שתהיה כתיבה 'לשמו' של הבעלים אלא דלא מדין שליחות הוא, ולפי"ז אשה תהיה מחוייבת במצוה, אך שוב הביא דברי הרמב"ן במלחמות (לסוכה דף ד, ב מדה"ר) דהא דבעינן לשמה בס"ת הוא מדכתיב 'כתבו לכם' לשם חובתכם, וא"כ המצוה מוטלת על הגברא בעצמו ובעינן שליחות. ועיין היטב באמרי בינה (שם) שהאריך בכל זה.; אלא אפילו אם נימא שהמצוה היא בהפעולה, שיכתב לו ס"ת, אנו צריכים בזה רק להמושג של "שליחו של אדם", אך לא להמושג של "כמותו", כמו שכבר הבאנו⁹¹ראה לעיל (אות ח), וראה בהרחבה במדת אמצעי ותכלית (מדה י אות יד-כב). וע"ע דרכי הקנינים (שמעתתא ח פרק כ). הרבה ציורים לכך, וכמו הציור של הבעיא בכהנים אם המה שלוחי דידן או שלוחי רחמנא, שבתוס'⁹²ראה קידושין (כג, ב ד"ה דאמר) שעמדו התוס' על סתירת הסוגיות בזה, וזה לשון הגהמ"ח בדרכי הקנינים (שם): "ובזה נוכל להבין את דברי התוס' בתירוצם על הסתירה שבמס' קדושין אמרינן דפשיטא דהני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי ס"ד שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדינן ואינהו מצי עבדי, ובמס' נדרים (לה, א) בעי הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו או שלוחי דידן ולא איפשטא, ותרצו דהאיבעי' הוא אי הוו דוקא שלוחי דרחמנא או דלמא הוו נמי שלוחי דידן, ואינו מובן כלל איך אפשר שיהיו גם שלוחי דידן וגם שלוחי דרחמנא. עיין שם מה שתירץ. מקשים הלא קי"ל ש"כל מלתא דאיהו לא מצי עביד" כנ"ל. ואמרנו⁹³במדה י (אות יט), וע"ע בדרכי הקנינים (הנ"ל), וע"ע כעי"ז בקובץ הערות (סי' עו אות יז)., שאמנם זה ודאי שאין המצוה על הבעלים שהמה יהיו המקריבים כי ע"ז יש החסרון של "כל מלתא דאיהו לא מצי עבד" כנ"ל, אך הספק הוא אם המצוה היא בהפעולה, פעולת ההקרבה, או שהמצוה היא בהפועל יוצא. ואיך שנאמר בס"ת, אין אנו צריכים ל"כמותו", אך הספק הוא אם עכ"פ אנו צריכים בזה ל"שלוחו של אדם", והוא הציור לענין המצוה של כתיבת ס"ת כנ"ל⁹⁴וכיו"ב כתב בשיעורי הגרש"ר סנהדרין (כא, ב אות רלב)..