המידות לחקר ההלכה, חלק ב, טו; פועל פעול ופועל יוצא ל״חHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XV 38
א׳ועי' ברמב"ם פ"ו מהל' נזקי ממון (הלכה ג-ד) שכתב: "שור של חרש שוטה וקטן ומי שהוא במדינת הים שנגחו פטורין, אבל ב"ד מעמידין להם אפטרופסין ומעידים בפני אפטרופסין". והראב"ד כתב: "א"א, 199יש שגרסו בדברי הראב"ד ורבא מפרש לסתם מתניתין וכו', ראה ילקוט שנו"ס.אני מפרש לסתם מתניתין, דאין מעמידין אפטרופוס לתם לגבות מגופו".
1
ב׳וגם בזה אנו רואים, שהרמב"ם והראב"ד לשיטתייהו אזלי, דהנה עי' בתוס' שם ד"ה אלמא מעמידין אפטרופוס: "וא"ת, ונימא דרישא מיירי כגון שלא היה אפטרופוס בשעת נגיחה? וי"ל, דהא מילתא דפשיטא היא". אבל באמת אם אנו תופסים שעיקר סבת החיוב הוא ה"ממונך", הלא ס"ס גם שור של חשו"ק הוא בכלל "ממונך" של הבעלים, אם כי הבעלים המה חשו"ק, ואע"פ שאי אפשר לחייב חשו"ק מצד אי השמירה, אבל בנד"ז הלא להיפך, אנו צריכים להשמירה בתור סבה לפטור, וס"ס שמירה הלא לא היתה כאן. אכן אם נימא דאי השמירה היא סבת החיוב, ממילא מובן שעל חשו"ק אין להטיל סבת חיוב זו.
2
ג׳וממילא הרמב"ם לשיטתו כנ"ל, הנה באמת היו צריכים להיות חייבים, אלא כמו שכתבו שם בתוס', משום כיון דרחמנא חס עליה דתם שמשלם רק חצי נזק, תקנת ב"ד היא שלא ישלם כ"ז שלא היו אפטרופסין, אבל כיון שכבר העמידו אפטרופסין שפיר צריכים לשלם. והראב"ד לשיטתו, דהחיוב הוא מצד אי השמירה וממילא בדינא אין כלל חיוב על חשו"ק, ורק מתקנתא הוא שתקנו אחרי שכבר הוחזקו נגחנים שמעמידים אפטרופוס כדי לשלם בתור מועד מן עליה.
3
ד׳ובאמת נראה יותר כהרמב"ם בזה, ומעולם לא שמענו מאן דאמר שאם הבעלים היו חולים או חבושים בבית האסורים בעת שהזיקה בהמתם שיהיו פטורים מטעם אונס200מה דפשיטא ליה להגהמ"ח שבכהאי גוונא חייב, יש לדון בזה. דהא מצינו להדיא כמה אופני אונס, כגון נדון דתחילתו בפשיעה וסופו באונס, וכן נפרצה בלילה או כיסהו ונתגלה, והגדרת הגהמ"ח דלקמן (באות לט) לא תהני לכאורה, ועיין בהערה לקמיה מה שנתבאר. וראה עוד להלן (באות מ) בפטורא ד'ולנערה לא תעשה דבר' בנזיקין. וע"ע להלן (אות מז). וממש"כ הגהמ"ח להלן (אות נג) נראה שלדעת התוס' באמת מיפטר גם בחולה ובבית האסורים, אלא שסובר שלדעת הרמב"ם ליכא פטור זה ואעפ"כ גזלן פטור משום שהממון אינו ברשותו (עיין שם לחלק בין גזלן לשומר דתלוי בגדר 'ברשותו', ומה שצויין שם)., ואם היתה סבת החיוב מצד מה שלא שמרו, מדוע באמת לא יהיו פטורים בכהאי גוונא, מטעם אונס רחמנא פטריה201בעיקר הדבר, הרי שסברא זו של הגהמ"ח כתב הראב"ד עצמו (בפירושו שם לט, א בפי' ב), אלא שאף לדברי הראב"ד אין בזה די, וזה לשונו שם: דשור של חרש - שור שיש לו בעלים הוא אלא דבעינן והועד בבעליו והנך לאו בני העדאה נינהו, הלכך לגבי חצי נזק בר תשלומין הוא היכא דאיכא אפטרופוס שיעידו בפניו. ומבואר, דאפילו לחצי נזק לא סגי בלא שיעידוהו ולכך בעינן אפטרופוס וזהו הנדון בסוגיא שם.
ועיין שם עוד בנמוק"י ובמה שצויין לעיל (מדה כג אות כו) מהראשונים והאחרונים בדין נזק ממון של חש"ו, ומאי שנא מהנאמר במתניתין חש"ו פגיעתן רעה, ואכמ"ל..
ועיין שם עוד בנמוק"י ובמה שצויין לעיל (מדה כג אות כו) מהראשונים והאחרונים בדין נזק ממון של חש"ו, ומאי שנא מהנאמר במתניתין חש"ו פגיעתן רעה, ואכמ"ל..
4