המידות לחקר ההלכה, חלק ב, טז; מושג הזמן י״גHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XVI 13
א׳ועל יסוד זה ג"כ חדשו האחרונים, שכל האיסורים הזמניים, כמו איסור אכילה ביוהכ"פ, או איסור חמץ בפסח אינם איסורי חפצא אלא איסורי גברא. וכוונתם, כמו שכבר אמרנו במדת "בעצם ובפועל"393אות כא (ועיין שם אות כד), וראה מה שנכתב שם בהערות. ולהלן (אות לד) הרחיב הגהמ"ח בנקודה זו., שאינם איסורים בעצם רק איסורים בפועל, כי איסור הוא ג"כ איכות הדבר, וכל איכות המוגבלת בזמן כנ"ל אינה איכות עצמית, כנ"ל394הרלב"ג במלחמות השם (שם) חקר אם הזמן הוא 'בנושא' או שהוא 'נבדל', עיין שם שהזמן איננו נבדל ואיננו בנושא אלא שהוא מציאות ממוצעת ביניהם, וממילא הוא מוסיף חקירה נוספת האם הזמן הוא 'בכח' או 'בפועל' או ממוצע בין שניהם. עיין שם..
1
ב׳באופן שיוצא, שכלל גדול יש לנו במדת הזמן הכולל גם הקדשות גם קדושי אשה גם עניני ממונות וגם עניני איסור. כי בכל אלה הדברים יש הגדרות מיוחדות לאיכות בעצם ולאיכות שאיננה בעצם. בקדשים יש לזה השמות של קדושת הגוף, שזהו קדושה בעצם הדבר וקדושת דמים שאיננה בעצם; בממון יש קנין הגוף שזהו בעלות בעצם כמובן וקנין פירות שגם זה מובן; ובאיסור ג"כ ההגדרה של איסור חפצא ואיסור גברא, שג"כ מיוסדת על ההבדל בין איכות שבעצם ובין איכות שאיננה בעצם, וכל איכות מהאיכויות הללו המוגבלות בזמן, אינה איכות עצמית, כנ"ל, מלבד קדושי אשה שבכלל לא ניתנים לזמן395הנה בקדושת הגוף גופא איתא בירושלמי (קידושין פ"ג ה"א) והובאה ברשב"א ובר"ן (נדרים שם) 'הרי זו עולה שלושים יום - כל ל' יום הרי זו עולה לאחר ל' יום יצאת לחולין מאליה וכו' הרי את מקודשת לי ל' יום הרי זו מקודשת, מה בין הקדש ומה בין אשה, מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט'. והיינו דס"ל דקדושת הגוף פקעה בכדי. אך ראה רמב"ם (מעה"ק פט"ו ה"ז) שהעמיד הלכה זו באומר הרי דמי פרה זו לעולה כל ל' יום ולאחר ל' יום שלמים, וביארו המפרשים (כס"מ ולח"מ) דדוקא נקט הרמב"ם 'דמי' משום דקדושת הגוף ממש לא פקעה בכדי, ואף דבדמי שור זה ממילא חייל עליו קדושת הגוף מ"מ אין זה כקדושת הגוף ממש..
2