הכשרת האברכים י״גHakhsharat HaAvrekhim 13
א׳מעט חשבון הנפש
1
ב׳כל דברינו בכל הקונטרס גם כל החסידות יכולים להתקיים באיש שהוא ממארי דחושבנא, כי זהו יסוד העבודה בכלל ועבודת החסידות בפרט. הנה הבאנו לעיל מספה״ק שבשעת תורה ותפילה לא יעשה חשבונות, אבל רק בשעה זו לא יעשה החשבונות מפני שתורה תפילה ועבודה צריכות להיות בהתחזקות ושמחה, וזה א״א בשעה שמסתכל בראי׳ אמיתית ורואה את מצבו באמת. אבל כמו שא״א לתורה ותפילה בשעה אחת עם חשבון הנפש, כן א״א להן בלעדו לגמרי, היינו במי שאינו מסתכל בעצמו ואינו מכניע ומדכא את רוחו בשום פעם. לכן חוב על כל אחד לעשות לו זמנים להסתכלות הזאת. כפי שאיתא בספ״ק נוח לבחור ע״ז השעות שרוחו של האיש נדכא מאיזה דאגה אפילו גופניות ועניני צרכיו. ואם סתם יעיד לו איזה זמן לזה, יקדים מעת לעת למעט במאכל ומשתה, לא שיתענה רק שימעט בהם כדי שיהי׳ לבו נכנע ורוחו נדכא ומוכשר לראי׳ וחשבון הזה.
2
ג׳ולא שיעשה את מעשהו בחפזון רק יחשוב בדעתו כאילו עומד עתה בגופו נפשו רוחו ונשמתו לדין, אך לא הבית דין של מעלה ידונו אותו עתה רק הוא עצמו. וע״י שירבה להסתכל בקרבו באמת ויכנע לפניו יתברך, יקל דינו בזה ובבא בבית דין של מעלה, כי ד׳ אומר הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי, ולהיפך כשיש דין למטה אין דין למעלה.
3
ד׳ותחשוב מגדלות ד׳ יתברך שא״א לשום מלאך וכל שכן לשום איש להשיג, אבל גם הקומץ ומעט מן המעט אשר אתה יודע מגדלותו יתברך די לך להמק את לבך בתשובה לפניו יתברך. ובמחשבתך אשר נתחזקה חשוב את כל העולמות, הנה עולם העשי׳ עם כל נפלאותיו ועד רום השמים וצבאיו. ובדמיונך שנתעלה ונתקדש הוי מציץ אל על עולם היצירה עם מלאכיו, עולם הבריאה וכסאותיו, ועד עולם האצילות וספירותיו הקדושות. נשמות האבות הנביאים תנאים אמוראים בעלי קבלה וחסידות וכל הצדיקים. וכלם בטלים ומבוטלים אל האל הגדול והקדוש המרומם על כל ברכה ותהלה, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין אין סוף ואין תכלית עובדים אותו ושרים שירות ותשבחות לשמי׳ רבה, ורק אני הקטן שבקטנים הגרוע והאפס העזתי ח״ו לפרוק עולו מעלי ולמרוד בחטאותי נגדו יתברך. ואיך באמת העזתי כל כך נגדו יתברך, איך נגד כל צדיקיו חסידיו מלאכי ושרפי אל כל כך חצפתי.
4
ה׳ותעבור במחשבתך את חטאיך ומכשוליך מאז, אף את לשון הרע רכילות שפת שקר חנופה וכו׳ אשר אתה עובר. את מחשבותיך רצוניותיך הגרועים. גם תפילותיך ובילבוליך אשר במחשבתך בתפילה תעבור במחשבתך. וראה נא גם ראה את תקוני התשובה האמורים בכתבי האר״י הק׳ זצוק״ל, כמה תעניתים למאות צריכים להתענה על כל חטא ופשע. הן עתה בדורות חלשים האלו הקלו לנו הבעש״ט ושאר הצדיקים בהם, ולא עוד אלא שגם פעלו לנו תקונים ע״י תיקוני המדות תורה ותפילה בלב ונפש אהבה ויראה. אבל עכ״פ את דכאות ושברון הרוח ענוה ושפלות אשר פעלו התעניתים וסיגופים בבעלי התשובה אז, נחיצות גם לנו לתשובתנו.
5
ו׳וכה תתמרמר אף תבכה עד אשר תרגיש שבאמת שברה לבך ורוחך בקרבך. אמור תהלים ותתחנן ותבקש מן האל טוב וסלח שירחם עליך ולא ישליכך מעל פני קדושתו יתברך, רק יקרבך אליו ברחמים רבים. ואז תתחזק ותאמן שד׳ קיבל את תשובתך ויקרבך אליו, כמו שהבאנו לעיל מקדושינו שבשביל זה מברכים ברכה בשם ומלכות חנון המרבה לסלוח מפני שודאי הוא שיקבלנו בתשובה.
6
ז׳אבל גם תמיד גם בימים ושעות שאינך חושב עם נפשך את חשבונה הנ״ל, גם אז לא תדמה בדעתך כי צדיק ונקי מכל פשע אתה, גם אז תזכור שהרבה חסרונים ופגמים במדותיך נטיותיך וכו׳ לתקנם. והחילוק הוא, שבשעת החשבון גם רעת חטאיך שכבר עברת הם נגד עיניך ממש ומתמרמר עליהם מאוד, ושלא בשעת החשבון, מחטאיך שכבר עברת, רק תדע, כמי שזוכר דבר מרחוק, ורק בכללם תדע אותם שחטאת, כדי להכנע, ולא לפרטיותיהם. וכמו שאיתא באגרות התשובה מהרב הק׳ זצוקל״ה י״א על הפסוק ״וחטאתי נגדי תמיד״, כמו ״ואתה תתיצב מנגד״, מנגד סביב לאוהל מועד יחנו שפרש״י מרחוק עיין שם. היינו שתמיד חטאתי נגדי תמיד רק מרחוק.
7
ח׳אבל זהו רק לענין החטאים שעברת, משא״כ לפגמיך וחסרונותיך אשר במדותיך ונטיותיך שעליך להיטיבם לרפאותם ולתקנם צריך אתה ליתן לב, לפעמים יותר תכופות, ומדי פעם בפעם להביט בכל פרטיותיהם. כי לא תהא מחלת הנפש פחותה ממחלת הגוף שחושב ומתבונן בה האיש תמיד ומטכס עצות איך ובמה לרפאותה. כן בחור ואברך כיון שכבר נתחזקה עכ״פ מעט מחשבתך וכבר יותר מעט בידך היא, לכן עיקר מחשבתך ובפרט בזמנים הפנוים לך תהא בך, לראות אף לתור אחר כל חסרוניך, ואף הקל שבהם לא יעלם מנגד עיני מחשבתך ותחקור למצא עצות איך ובמה לתקנם. והלא כמה פעמים כבר גמרת בלבך והחלטת שלא לעשות לדבר ולחשוב כזאת וכזאת ומ״מ שוב תעשה. אפשר איזה סבה טמונה בך שמגרה אותך לזה, חקור אחרי׳ אפשר כשתמצאנה תוכל לפעל מה כנגדה ורפא לך.
8
ט׳והעיקר שלא תרצה להצדיק עצמך ואת מעלליך בכל דבר, רק תביט עליהם כדיין אמת ותדאג הרבה על רעותיהם וחסרוניהם.
9
י׳היוצא לנו מזה ששלוש מצבי רוח יהיו לך,
10
י״אא) בשעת עוסקך בתורה תפילה ושאר עבודה למקום. בו לא תחשוב שום חשבון רק שמחה תשוקה ושאיפה לד׳, ועבודה בהתלהבות או התרגשות, ועכ״פ במסירת עצמך לתיבות התפילה ולהעבודה כפי שהבאנו לעיל מספ״ק.
11
י״בב) בשעת חשבון הנפש, שמאוד תהי׳ אז בשברון רוח.
12
י״גג) תמיד, שלא בשעות של תורה ותפילה וגם שלא בשעות החשבון. אז תהא נכנע ענו ושפל ומ״מ בשמחה מתוך התחזקות תהי׳. תדע שהרבה חסרונים לך לתקנם ותחשוב איך ובמה לתקנם. ובד׳ תבטח כיון שאתה עושה ועובד לפי כחך, והרבה פעמים בהתאמצות יתירה אתה שקוע בתשובה ועבודה, לכן בזכות אבותינו וצדיקינו הקדושים יחונן האל חנון ורחום אותך ויקרבך בזה ובבא. אחת מנפלאות הבעש״ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו זי״ע הוא, אשר חדשו והכניסו את שתיהן כאחת בלב הנוהים אחריהם, את הענוה והשפלות מאוד, יחד עם ההתחזקות והשמחה, והיא שמחה אמיתית שוש אשיש בד׳ תגיל נפשי באלקי. ד׳ הוא האלקים ואתה ישראל בנו רחימו ועבדו. חסרונותיך לא כהחסרונים אשר בבליעל משוקץ, המתגולל באשפה, רק כהחסרונים אשר בבן מלך, שתמיד בן מלך הוא, וכאשר רק יתאמץ בעבודת אביו, מי ידמה לו, ומי יערוך את רום ערכו ואת התקרבותו והתדבקותו באביו ובמלכו.
13