הלכות קטנות, חלק א רפ״חHalakhot Ketanot, Part I 288
א׳רפ"ח) בבואי לתחום מצרים ראיתי פרי יוצא באילני התמרים הזכרים והוא כעין כפות ונקרא בל' ערבי גומאר ולא ידעתי מהו לענין הברכה וחפשתי שרשו לראות אם הוא הפלאמיטו שהביא מרן בסי' ר"ד ומצאתי להרב בעה"ג דף ז' ע"ד וז"ל כפניות דנסחי דקראו להו כופרי מברכינן עלייהו בפה"ע דכיון דלא עבדי פירי אחריני היינו פרייהו וכו' עי"ש. שוב ראיתי הרב בעל הערוך בערך נסן דהביא האי דבה"ג ושם האריך בשורשי התלמוד עיין פ' בכל מערבין דכ"ח ע"ב סוגיית הגמ' ולרש"י. דקאמר התם דקתני מטמאות בדנסחני דקלים זכרים שעושים כפניות ואינם נעשים תמרים לעולם וכפניות הוא גמר פרים ולוקטין אותם בניסן והנהו אוכלא נינהו וכו' עי"ש נראה משם ומשמע דהן הן הגומא"ר שאני דן עליו. ומאחר שזהו פרים ואוכלא נינהו לענין עירוב מברכינן עלייהו בפשוט בפה"ע. ולא כמו שעלה בדעתי מעיקרא לברך בפה"א ורציתי לדמותו לבוסר דכיון שלא הגיע לפול הלבן מברכינן עליה בפה"א (באו"ח סי' ר"ב ס"ב) דהתם שאני שסופו להיות גדל ולהעשות פרי אבל הני אין גדלים יותר וזהו פרים. ולא עוד כיון שכן ליכא ספקא דברכתייהו בפה"ע עיין פ' כיצד מברכין דל"ו. ולבקיאות ראשון דנראה דסותר קצת ממאי דמקשי להו (ב"ק נ"ט:) אליעזר זעירא וקאמר והא הוו תמרי מוכרחים אנו לומר דהאי כופרא דשאל עליה זעירא הוא על כופרא דנקבה דודאי סופו להיות תמרי אבל כופרא דזכרי דלא הוו תמרי לעולם הוא הוא פרייהו עיין בערוך ערך כפר נמצא דאינו הפלאמיט"ו שהביא מרן ואותו פלאמיטו הוא ממש ראש האילן דנתוסף משנה לשנה ולהיות חדש הוא רך ויפה לאכילה אבל אינו פרי ולכן ברכתו שהכל ועל הכופרא דהנקבות עדיין לבי נוקפי מה נברך אם נדמי אותו לבוסר או נאמר פסק מרנא דכתב ושאר אילנות משיוציאו פרי מברכין עליו בפה"ע או נאמר שהכל. (בחיי אדם הלכות ברכות כלל נ"א דין ז'. כתב דיש לברך על ענבים בורא פה"א משום דאין אנו בקיאין בשיעור פול הלבן ולכן אין לברך בפה"ע עד שיהא גדול ביותר ע"כ עי"ש. ולפי"ד הרב המני"ח ז"ל בכאן יש סעד למה שמברכין על הענבים בורא פה"ע כיון דבמדינות אלו אין סופם להתגדל יותר. וזה גמר בישולם):
1