הלכות קטנות, חלק א רפ״טHalakhot Ketanot, Part I 289
א׳רפ"ט) הלכה למעשה אבל שהוא בעל ברית מותר בנעילת הסנדל ופטור מעיטוף הראש וגם לא יאמרו צידוק הדין שי"ט הוא לו כדכ' מוהרי"ל ז"ל הביאו מוהריק"א בי"ד סי' (ת') [ס"ס שצ"א] וכת' עוד שמותר ללבוש בגדי שבת עד אחר בה"כ ובודאי שאז היו מוהלין בב"ה כמנהג ע"ק ירושלם תו' אבל כשהמילה בבית אז מותר עד אחר המילה וקרוב בעיני שיקראו לו לס"ת אם אירע בשני או בחמישי ואעפ"י שכתב הטור בסי' שצ"ט (רמ"א סי' ת' ביו"ד ס"א) אם הכהן אבל ואין כהן אחר בב"ה מותר לקרותו אבל בענין אחר לא ואסור היינו דוקא באבל ואינו בעל ברית אבל באבל שהוא בעל ברית בודאי שהוא מותר מאחר שי"ט שלו הוא. ועוד נראה לי דבזמן הזה שנהגו לקרות לאבי הבן יום ש"ק לס"ת שמותר לקרותו בשבת ג"כ דהוי דברים של פרהסיא כההיא דר"ת ז"ל שהיו קוראין אותו בכל פעם ג' בס"ת ואירע בו אבלות ולא קראו החזן ועלה הוא מעצמו ואין להחמיר כ"כ בד"ת שהרי ר"י התיר כמו שכתב מרנא סי' (ת') ואע"ג שפסק הרב דלא כר"י מ"מ כשיהיה לנו איזה ספק ראוי לתפוס דברי ר"י מעתה הדברים פשוטין שיכולים לקרא לאבל בשבת מאחר שנהגו עתה לקרותו בשבת ובחול כשהוא בעל ברית וזה נראה פשוט כפי האמת וכפי הרשום בזכרוני עיין בהרב בעל כה"ג הל' נשיאות כפים דנ"ל דנושא ונותן בדבר הזה ואיני זוכר באמת מסקנתו. (עי' ט"ז יו"ד סי' ת' בשם רש"ל בתשובה ובפת"ש שם בשם שו"ת אש דת. ועי' שמש צדקה יו"ד סי' מ"ב ובפחד יצחק אות ס' ערך ספר מוטעה בסופו ושו"ת זרע אמת יו"ד סי' קנ"ח):
1