הלכות קטנות, חלק ב רנ״בHalakhot Ketanot, Part II 252
א׳רנ"ב) שאלה אם בעלי ההפסקות אם יפה הם עושים.
1
ב׳תשובה הרבה עשו ועלה בידם אבל יש לחוש לזה שהרי בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה לא רצו לגזור ב' ימים יה"כ מפני הסכנה (עי' ר"ה דף כ"א.) בחזקה שאין ב"ד מתעצלין בו ובירושלמי פ"ק דר"ה אמר להו רב חסדא להנהו דהוו חיישי לצומא רבה תרין יומין למה אתם מכניסין עצמכם לספק זה אבוה דר"ש בר רב יצחק חש על גרמיה וצם תרין יומין אפסק כרוכה ודמך פי' כרוכה אפשר שנפסק א' האברים הפנימיים מחוסר לחות השרשי שנתאכל ומת ואע"פ שלא ימותו בתוך שנתם אפשר דמתחיל ליפסד או לינקב איזה מן הגידים או מן הוורידים או שיתיבש המוח שבעצמות וברוב הימים תמצאנו ובכל דברי רז"ל לא הוזכרו הפסקות לענין תשובה כנראה שאסור לאדם ליכנס אפי' במיעוטא דמיעוטא דסכנתא דאין הולכין בנפשות אחר הרוב (יומא פ"ד.) ומה היו הפסקות משמשות. והא (חגיגה כ"ב:) דהושחרו שיניו מפני הצומות. דבר יום ביומו הוא. ואם לאיסור כרת דיה"כ לא חשו מס' נפשות כ"ש לדבר אחר בימינו אלה הרבה שלא הספיקו לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתם:
2