הלכות קטנות, חלק ב צ״בHalakhot Ketanot, Part II 92
א׳צ"ב) שאלה בהיות שיש באינגילטירא גוים שאינן עובדין את הצלמים אבל משתפין שם שמים עם דבר אחר ויש שמתנדב לבו לשלוח צדקה לעניי א"י מספקא לן אם מותר לקבל מהן לפרוע חובות הגוים שמצרים לישראל ויש סכנה בדבר (עיין בדין שבעי' לענין ארנונא דמלכא) ואת"ל שאסור לקבל מן הגוים מ"מ אבל להיות שבעונות נגזר שמד באותה מדינה והרבה מהם יש שנטמעו והוו להו כתינוק שנשבה לבין הגוים ואית לן למימר דאותם הנודרים מסתמא הן מזרע ישראל (וצ"ע מדין קבוע כמחצה וכו' וכן שתי קופות דמצא מין את מינו).
1
ב׳תשובה ש' זו נשאלה כמה שנים בתר דעביד עובדא השליח ולא נשאלה כהוגן שאם הציע בה שיש סכנה בדבר איך כתב אח"כ ואת"ל דאסור מ"מ שאם יש סכנה כיון שאין בזה אביזרא דע"ז למה יהא אסור לקבל לכתחילה. ולענין אם שם סכנה לפרוע לגוים אפשר דהוי כההיא (ב"ב ח'.) דאמיה דשבור מלכא וכדאמרינן (ב"מ ק"ח:) אריא אברחת מינאי ולמאן דמתיר (ביו"ד ס"ס קמ"ח) לשאת ולתת אפי' ביום אידם בזמן הזה דמעשה אבותיהם בידיהם אפשר נמי דאין לחוש כ"כ כ"ש אם אינם עובדים ע"ז כמו שבא בשאלה [עי' מרש"א סנהדרין נ"ו: על רש"י ד"ה דיני קנסות. ורמב"ם פ"י דמלכים ה"י. ועי' שו"ת שערי רחמים או"ח סי' ה' ועי' רמב"ם ספ"ח דמלכים ושו"ת צלותא דאברהם סי' כ"ב ועי' מל"מ פ"י דמלכים ה"ז בשם הר"ש יפה על מאמר ר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם וכו']. וטענה שהיה שם שמד וי"ל שישראל הוא הנותן. האי מילתא תליא באשלי רברבי אם אותם אנוסים הם מחמת נפשות או שאינם יוצאין מחמת ממון ואדרבה זה גרוע דאיכא מילי דמן הגוי מקבלין ומן המשומד אין מקבלין [עי' יו"ד ס"ס רנ"ד ובאו"ח סי' קנ"ד סי"א] אין כאן מקום לזה. סוף דבר אם עבר וקבל ינתן לגוים בעלי החובות ואין שם בית מיחוש כלל:
2