הלכות קטנות, חלק ב צ״גHalakhot Ketanot, Part II 93
א׳צ"ג) שאלה הא דאמ' (ברכות כ"ד.) קול באשה ערוה במאי עסקינן:
1
ב׳תשובה פ"י יוחסין (ע'.) פירש"י גבי ההיא דא"ל רב נחמן לרב יהודה לישדר ליה מר שלמא לילתא א"ל הכי אמר שמואל קול באשה ערוה שנא' השמיעיני את קולך ואם אשאל בשלומה תשיבני. כתב ב"י או"ח] סי' ע"ה (ומג"א שם) וכ' הרא"ש אמאי דאמרינן קול באשה ערוה פי' לשמוע ולא לענין ק"ש ולכן השמיט רבינו קול באשה. אבל המרדכי כתב בשם רבינו האי דכל הני לענין ק"ש ע"כ פי' הני דאמרינן פ' מי שמתו (כ"ד.) טפח באשה ערוה ושוק וקול וכו'. ועוד הביא ב"י משם אחרים דקול באשה ערוה לק"ש הוא וה"מ בשעה שמנגנת וכו' וקשה להלום זה עם ההיא דקדושין דהתם לאו זמן ק"ש הוה ועוד כשהיתה משיבה לא היה לה לנגן ויש לתרץ בזה דהא דאינו אסור לפי דעתם אלא קול של ניגון בשעת ק"ש ותפילה היינו כשהאשה היא מעצמה יושבת ומנגנת דאין צריך להמנע מלשמוע קולה אם לא בדבר של קדושה אבל לשאול ממנה ולתת לה שלום צריכה שתשיב וזה כמי שתאב לשמוע קולה שכן דרך דודים וזהו דכתי' השמיעיני את קולך אבל אכתי קשה דשמואל קאמר למילתיה שם בפ' מי שמתו גבי הנך דטפח ושער ולדעת הני רבוותא לענין ק"ש איתמר ומנא ליה לרב יהודה דמיירי בכה"ג אם לא שנאמר דמכלל דבריו הוציאו דכיון דקול ניגון הוי ערוה לענין ק"ש א"כ השואל ודורש בשלומה לשמוע קולה מיחזי כתאב לה ודומה לעגבי' היא ודבר ערוה היא וכל אבזרתא אסור (עי' בס' באר שבע בקונ' באר מים חיים סי' ג' ובס' זרע יצחק בקונ' פלפלת כ"ש):
2