הגיוני עוזיאל, שער א; גמול השם ג׳Hegyonei Uziel, Gate I 3
א׳צלם אלוקים
״ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו״ במקרא הזה סתם הכתוב ולא פירש מהותו של צלם אלקים, לכן טעו בו חסרי הדעת, שהם מחוסרים צלם אלקים ולא מרגישים במציאותו בתוך עצמם, ופסקו את הכתוב בסכינא חריפא ואמרו: בצלם, אלקים ברא אותו, כאלו אמר כי האלקים עשה את האדם בצלם. הראב״ע הכה על קדקדם ודחה פירוש מוטעה ומטעה זה (בראשית א, כז). כן כתב רש״י ז״ל: חבה יתירה חבבו שבראו בצלם עצמו, שנאמר וכו׳ וכל המפטפט ודורשו לצד אחר כי בצלם וכו׳ נזרקה בו אפיקורסות (אבות שם).
״ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו״ במקרא הזה סתם הכתוב ולא פירש מהותו של צלם אלקים, לכן טעו בו חסרי הדעת, שהם מחוסרים צלם אלקים ולא מרגישים במציאותו בתוך עצמם, ופסקו את הכתוב בסכינא חריפא ואמרו: בצלם, אלקים ברא אותו, כאלו אמר כי האלקים עשה את האדם בצלם. הראב״ע הכה על קדקדם ודחה פירוש מוטעה ומטעה זה (בראשית א, כז). כן כתב רש״י ז״ל: חבה יתירה חבבו שבראו בצלם עצמו, שנאמר וכו׳ וכל המפטפט ודורשו לצד אחר כי בצלם וכו׳ נזרקה בו אפיקורסות (אבות שם).
1
ב׳עוד כתב הראב״ע: ־ויאמר הגאון כי פירוש בצלמנו כדמותנו, בממשלה. וטעמו: בצלם שראה בחכמה כי טובה היא, ובעבור כבוד האדם סמכו אל האלקים״. לפי זה יוצא כי רס״ג מפרש מקרא זה בצלמו של האדם שראה אלקים כי טובה היא ובצלם אלקים בצלם של גדולה וכבוד, וכמו שנאמר: ״ומארצו יצאו ״ (יחזקאל לו, כ) וכן: ״לה׳ הארץ ומלואה״ (תהלים כד, א) דברים אלה אסור לאמרם ופירוש מוטעה נתן הראב״ע בפיו של רס״ג והילך דברי הרס״ג: פ׳כלק אללה אדם בצורתה. מסלטה כלקהא. תרגום דברים אלה בלשון הקודש הוא: ויברא אלקים את האדם בצלמו, שליט ברא אותו, כלומר: צלם אלקים שבאדם הוא צלם של שלטונות, כמו שכן נקראים השופטים בשם אלקים, כמו [שמות כב, ז] ״ונקרב בעל הבית אל האלקים״,״עד האלקים יבא דבר שניהם, אשר ירשיעון אלקים״ [שם ח], ״אלקים לא תקלל״ [שמות כב, כז] וכן פירש רס״ג: ״ויראו בני האלקים את בנות האדם״ וכו׳ (בראשית ו, ב) וראו בנו אלאשרף, שפירושו: בני הגדולים במעלה וכבוד, וכעין מה שתרגם אונקלוס: וחזו בני רברביא, וכן פרש״י: בני האדם השרים והשופטים.
2
ג׳ולפי זה דבריו: מסלטה כלקהא – הם פירוש בצלמו, זאת אומרת צלמו של האדם הוא: צלם של שלטונות ושררה שהוא נקרא בשם אלקים. והוא צלם אלקים העלה לעינינו בשלטונו המוחלט. תדע שכן הוא שלא כתב רס״ג בתרגומו מסלטא אללה כלקהא, אלא מסלטא כלקהא, מכאן מוכח ברור מאוד שהשלטונות שבאדם הוא נאצל מצלמו של הבורא שהוא צלם גדולה וחשיבות, וזהו צלם אלקים שחלק לבני אדם, וכן קבעו רז״ל בברכה: ברוך שחלק מחכמתו ליראיו וברוך שחלק מכבודו לבשר ודם. דברים אלה מפורשים יותר בספרו שכן כתב: ומזה מה שאמר הכתוב: ״ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו״ (בראשית א, כז) ואבאר שזה על דרך ההגדלה והחשיבות. והוא כאשר כל הארצות שלו והגדיל אחד (צ״ל אחת) מהם באמרו: זאת ארצי. ושכל ההרים הם שלו והגדיל אחד מהם באמת: זה הרי. וכן יש לו כל הצורות והגדיל אחד באמת: זאת צורתי. על דרך היחוד והסגולה (האמונות והדעות ח״ב פ״ט) דבריו אלה ברור מללו שרס״ג מפרש מאמר: בצלמו בצלם אלקים ברא אותו, דהיינו צלם של גדולה וחשיבות. בדברים אלה כוון רס״ג להסיר טעות ההגשמה ולתרץ כפל הדברים של בצלמו, ובצלם אלקים, ופירשם שצלמו של הבורא באדם הוא צלם של כבוד ומעלה שנתן לאדם מפני חשיבותו וסגולתו המיוחדת, שהיא השררה ושלטונות, שהוא צלם אלקים מלכו ושליטו היחידי של עולמו ושל האדם יציר כפו, כאמור: ״לך ה׳ הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל״ (דברי הימים א כט, יא-יב)
3