הגיוני עוזיאל, שער ג; האומה ותגמוליה ב׳Hegyonei Uziel, Gate III 2
א׳צמיחת ישראל
מפינה עולמית חשוכה ואפלה – טבועה ושקועה באלילות ופסלים והזיות שוא, היא ״אור כשדים״, שהיתה בשעתה מושלת בכפה, ומשופעת בכח שלטונה.
מפינה עולמית חשוכה ואפלה – טבועה ושקועה באלילות ופסלים והזיות שוא, היא ״אור כשדים״, שהיתה בשעתה מושלת בכפה, ומשופעת בכח שלטונה.
1
ב׳מפנת צלמות זאת, זרח והאיר אורו של עולם – או ״עמודו של עולם״ כלשונו הטהור של הרמב״ם, הוא אבי האומה הישראלית, שנקרא בדורו בפי הכל: אברהם העברי, במובנו הנכון שהגדירו אותו רז״ל- רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר האחד והוא מעבר אחר, רב נחמיה אמר: שהוא מבני בניו של עבר, ורבנן אמרי: שהוא מעבר הנהר, והוא משיח בלשון עברי (בראשית רבה לך לך פ׳ מ״ב אות י״ג).
2
ג׳שלש הגדרות אלה אינן אלא דבר אחד, כי לא התיחד אברהם לעבר אחד, נבדל מכל העולם כולו, בחדוש אמונה שהיתה נשכחת לפניו, אלא מפני שהיה מבני בניו של עבר ממשיך הקבלה הנאמנה מאדם הראשון ואחריו נח ובניו שם ועבר (ראה הרמב״ם הלכות עכו״ם פ״א ה״ב).
3
ד׳ושמר את קבלתם בשפתם המקורית, למרות היותו רחוק מהם בפנה נדחת שנקראת ״אור כשדים״. וזה הוא עומק כוונת רבנן, שהוא מעבר הנהר מקום שהיו מדברים ארמית, והוא משיח שפת עבר, ועם השפה קבל גם האמונה הגלומה בתוכה. ועוד הוסיף עליה בחקירתו לבטל מכחישי הקבלה, ולהוכיח במופתים מכריעים מציאות אלקי אמת, וכמאמרם ז״ל: משל לאדם שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר: תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו: אני בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם בלא מנהיג? הציץ עליו הקב״ה ואמר לו: ״אני בעל העולם״ (בראשית רבה לך לך, לט, א).
4
ה׳בזה מתורצות שתי אגדות שנראות כסותרות: בן כמה שנים הכיר אברהם את בוראו?
5
ו׳ר״ל אמר: בן שלש שנים, דכתיב: ״עקב אשר שמע אברהם בקולי״ [בראשית כו, ה], מנין עק״ב (נדרים לב, א. בראשית רבה ל, ח). ורבי יוחנן ור״ח דאמרי תרוויהו: בן מ״ח שנה הכיר אברהם את בוראו (בראשית רבה שם).
6
ז׳מהרש״א בח״א כתב: נראה שתחלת ידיעתו להכיר בוראו היה בן שלש שנים, מיהו לא נחשבו לו ימי תורה עד נ״ב שנים, שאז נשלמה ידיעתו לרבים (נדרים שם).
7
ח׳הכ״מ כתב בשם הרמ״ך: שלש שנים היה כשהתחיל לחשוב ולשוטט במחשבתו להכיר בוראו, אבל כשהיה בן מ׳ השלים להכירו, ורבינו כתב העיקר שהוא ״גמר ההיכרא״, דהיינו כשהיה בן מ׳, צ״ל שהיה גורס: רבי יוחנן ור״ח דאמרי תרוויהו: בן מ׳ שנה הכיר אברהם את בוראו. ובמגדל עוז כתב: ושל שלש שנים קבלנו בה סוד עולם, וכן בבנין העולם (הלכות עכו״ם פ״א, ה״ג).
8
ט׳ולע״ד נראה דבן שלש שנים, והיינו כשמתחיל התינוק לדבר בדעת – הכיר את בוראו מתוך אמונת מורשת אבות יחד עם שיחתו בעברית שלא הפסיקה מפיו, ובן מ״ח או מ׳ הכיר את בוראו מתוך הכרתו ומחקרו, עד כדי שיכול היה להכריז ידיעתו זאת ברבים, וזהו דקדוק לשון הרמב״ם: וכיון שהכיר, מיד התחיל להשיב תשובה על בני אור כשדים, ולערוך דין עמהם ולומר: שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה (שם, שם).
9
י׳פעולה כבירה ונועזה זאת היתה דרושה [לה] הכנה מרובה וגבורה עצומה, ועל זה הוא שאמרו: שבן מ״ח שנה הכיר את בוראו, ולדברי הרמב״ם בן מ׳ שנה שאז הכיר וידע ללמד את התועים בינה ולהשיבם אל דרך האמת, שהיא ידיעת ה׳ ואחדותו, עד שגבר עליהם בראיותיו.
10
י״אלפיכך זכה להקרא אברהם: אב המון גוים, לפי שהוא היה הראשון לפרסם אחדות האלקים יוצר העולם ומנהיגו בדרך החכמה והתבונה האמיתית, שהיא מחזקת את הקבלה הנאמנה, מאדם הראשון עד שם ועבר שהיו לפניו.
11
י״בוכן דרשו רז״ל ואמרו: ״אחות לנו קטנה״ [שיר השירים ח, ח] – זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר: כזה שהוא מאחה את הקרע (ב״ר לט, ג).
12
י״גכי בהכרת האלקים יוצר העולם – כרוכה גם אחדות כל העולם שכולו חטיבה אחת, מונהגת בהשגחת יחידו של עולם, שהוא זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כנים, וחונן את יציר כפיו – האדם – בדעת בינה והשכל, לדעת את יוצר העולם באחדותו והשגחתו, ולהכיר על ידי כך את אחדות האדם באישיו ובמינו שכולם הם בני אב אחד ואל אחד.
13
י״דוכדברי אחרון הנביאים מלאכי: ״הלא אב אחד לכולנו, הלא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבותינו״ (מלאכי ב, י).
14
ט״ואחוה אנושית ועולמית זאת – לא אברהם חדשה, אלא הוא איחה את הקרע שעובדי אלילים קרעו אותה, כאדם המאחה את הקרע שסימני הקרע נשארים בו, עד אשר יבוא היום המקווה לישראל שכל העמים והמדינות ידעו את ה׳: ״כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים״ [ישעיה יא, ט].
15