הגיוני עוזיאל, שער ג; האומה ותגמוליה ל״בHegyonei Uziel, Gate III 32
א׳ארץ חמדה נחלת צבי
סגולה מיוחדת יש לארץ ישראל שאינה בכל הארצות, ולכן נקראת בשם: ארץ חמדה: ״בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים, ואמר אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי״ (ירמיה ג, יח יט). ורבותינו דרשו ואמרו: למה נקראת ישראל ארץ חמדה? שבית המקדש נתון בתוכה, ארץ שנחמדו לה אבות העולם, ולמה הם מתחמדין לה, מפני שהם חיים תחילה לימות המשיח (בראשית רבה צ״ו).
סגולה מיוחדת יש לארץ ישראל שאינה בכל הארצות, ולכן נקראת בשם: ארץ חמדה: ״בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים, ואמר אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי״ (ירמיה ג, יח יט). ורבותינו דרשו ואמרו: למה נקראת ישראל ארץ חמדה? שבית המקדש נתון בתוכה, ארץ שנחמדו לה אבות העולם, ולמה הם מתחמדין לה, מפני שהם חיים תחילה לימות המשיח (בראשית רבה צ״ו).
1
ב׳ארץ חמדה, ארץ שעשויה חולאות חולאות למלכים ושלטונים, שכל מלך ושלטון שלא קנה בארץ ישראל חולאות אמר: לא עשיתי כלום (ספרי עקב ל״ז). ועוד אמרו: הרבה אומות יש לו להקב״ה, שנאמר: ״ששים המה מלכות״ [שיר השירים ו, ח], ויש לו אומה אחת מן מטרונא, שנאמר: ״אחת היא יונתי תמתי״ [שם ט], וחלק הקב״ה לאומות העולם שדות וכרמים, שנאמר: ״בהנחל עליון גוים״ [דברים לב, ח], ונתן לישראל פרדס אחד – זו ארץ ישראל קילורין של הקב״ה, הקרבנות ממנה, לחם הפנים ממנה, וכל כך למה? שהיה הפרש בין בנה של מטרונא לבני הפלגשים (ילקוט שמעוני, ירמיה סי׳ ע״ה).
2
ג׳נחלת צבי, ארץ שכל מלכי עולם נתאוו לה, שנאמר: ״מלך יריחו אחד מלך העי אחד״ [יהושע יב, ט], ואין בין יריחו לעי אלא שלשה מילין, אלא שכל מי שקונה בחוץ לארץ ולא קנה בארץ ישראל לא נקרא מלך (ילקוט שמעוני שם רמז רע״א).
3
ד׳והם הם הדברים שאמרם רבי יהודה הלוי ז״ל: והנה ידיעת שבתות ה׳ ומועדי ה׳ תלויה בארץ שהיא נחלת ה׳, עם מה שקראת מאשר נקראת הר קדשו והדום רגליו, ושער השמים, וכי מציון תצא תורה, ומה שהיה מזריזות האבות לדור בה, והיא בידי עובדי עבודה זרה, והכספם לה והעלותם עצמותם אליה כיעקב ויוסף, ותחנת משה לראותה ונמנעה ממנו והיה קצף, והראתה לו מראש הפסגה והיה חסד, ומה שהיה מבקשת האומות פרס והודו ויון וזולתם להקריב עליהם, ולהתפלל בעדם בבית ההוא הנכבד, ומה שהוציאו ממונם על המקום ההוא, והם היו מחזיקים בחקים אחרים, ומפני שלא קבל אותם הנמוס האמיתי, ומה שהם מרוממים אותו עם העדר הראות השכינה עליו, ושכל האומות חוגגים לו ומתאוים לו, זולתנו מפני גלותנו ולחצנו (הכוזרי מאמר ב׳ פרק כ׳).
4
ה׳וכבר הסכימו כל האומות על זה, הנוצרים אומרים: שהנפשות נקבצות אליה וממנה מעלין אותם אל השמים, והישמעלים אומרים: כי הוא מקום עליית הנביאים אל השמים, ושהוא מקום מעמד יום הדין, והוא לכל מקום כוונה וחג (שם שם כ״ג).
5
ו׳מכלל הדברים למדנו טעמם ונמוקם של רבותינו הקדמונים שבארץ ישראל, על אחד מחבריהם חנינה בן אחי רבי יהושע, שהיה מעבר שנים וקובע חדשים בחוצה לארץ והם שגרו שנים מחבריהם: רבי יוסי בן כיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל, ואמרו להם: לכו ואמרו לו (לחנינה בן אחי רבי יהושע בשמנו, שיחדל מעבר שנים וקביעת חדשים בגולה): אם שומע – מוטב, ואם לאו – יהא בנדוי, ואמרו לאחינו שבגולה (שלא ישמעו לו, פרש״י): אם שומעין – מוטב, ואם לאו – יעלו להר, אחיה יבנה מזבח, חנניה ינגן בכנור ויכפרו כולם באלקי ישראל וכו׳, וכל כך למה? משום: ״כי מציון תצא תורה״ וכו׳ [ישעיה ב, ג] (ברכות סג, ב).
6
ז׳הנה שקדמונינו הקפידו למנוע עבור שנים וקביעות חדשים בחוצה לארץ במדה חריפה כזאת, כאלו כופרים באלקי ישראל, וכל כך למה? משום דכתיב: ״כי מציון תצא תורה ודבר ד׳ מירושלם״.
7
ח׳ולכאורה דבריהם תמוהים מאד, שהרי מקרא זה שבדברי קבלה לא נאמר למצוה אלא ליעוד באחרית הימים: ״והלכו עמים רבים וכו׳, ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו כי מציון תצא תורה״ וכו׳ (שם). והעובר על זה יאמר עליו שאין לו חלק באלקי ישראל?! אבל הדברים מובנים מתוך דברי רבי יהודה הלוי: ״ידיעת שבתות ה׳ ומועדי ה׳ תלויה בארץ שהיא נחלת ה׳״, פירוש דבריו: ארץ ישראל היא מרכז האומה לכל תפוצותיה שממנה יוצאת ההוראה לשבתות ומועדי ה׳, ועל ידי כך מתאחדת כל האומה בשבתותיה ומועדיה, ואם יקדשו חדשים ויעברו שנים בחוצה לארץ, יתפורר אחדות האומה, וכל קהלה מישראל תקיים את שבתות ומועדי ה׳ לפי מהלך הזריחה והשקיעה במקומה, ובהתפוררות האומה בשטח זה תפוג האמונה היסודית באלקי ישראל שהוא אלקי הארץ, יותר הקשר המאחד את כל ישראל שבארץ ובגולה, ותכרת תקותם של ישראל לשיבתם ארצה ישראל בחדוש ימיו כקדם, כאמור: ״ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה״ [ישעיה א, כו], לכן הקפידו רז״ל על עבור השנים וקביעת החדשים בארץ ישראל שהיא מאחדת את כל האומה ושומרת תקות גאולתה ומלכותה, וכדברי רבנו ומאורנו הרמב״ם ז״ל: כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל (ספר המצות מ״ע קנ״ג).
8