הגיוני עוזיאל, שער ג; האומה ותגמוליה ד׳Hegyonei Uziel, Gate III 4
א׳פעולות אבי האומה בארץ ישראל
פעולתו הראשונה של אברהם בארץ היתה: ״ויבן שם מזבח לה׳ ויקרא בשם ה׳״ [בראשית יב, ח]. קריאה זאת פירשוה רבותינו ואמרו: אל תקרא ״ויקרא״ אלא ״ויקריא״ – מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפה כל עובר ושב, כיצד? – אחר שאכלו ושתו ועמדו לברכו, אמר להם: וכי משלי אכלתם? – משל הקב״ה אלקי עולם אכלתם! חזרו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם (סוטה י, ב).
פעולתו הראשונה של אברהם בארץ היתה: ״ויבן שם מזבח לה׳ ויקרא בשם ה׳״ [בראשית יב, ח]. קריאה זאת פירשוה רבותינו ואמרו: אל תקרא ״ויקרא״ אלא ״ויקריא״ – מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפה כל עובר ושב, כיצד? – אחר שאכלו ושתו ועמדו לברכו, אמר להם: וכי משלי אכלתם? – משל הקב״ה אלקי עולם אכלתם! חזרו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם (סוטה י, ב).
1
ב׳דבר אחר: התחיל לגייר גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה (ב״ר לט, כד).
2
ג׳קריאה זאת של אברהם, לא היתה קריאה של כפיה ולא קריאה של נבואה, אלא קריאה של חבה ואהבה, בענות חן ואהבת חסד, כמו שהיא מפורשת בפרשת שלשה המלאכים: ״אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך״ (בראשית יח, ג). – ״ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם״ (שם ח).
3
ד׳בקריאה של חבה וענוה, בנדיבות לב מלא שמחה והסברת פנים יפות, קרא את כל עובר ושב ואת כל העולם בשם ה׳: החנון והרחום, וחונן ומרחם, וקורא את כל יצוריו לחסות תחת סוכת שלמו, ולהסב על שולחנו ומתנת ידו: ״פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״ [תהלים קמה, טז].
4
ה׳בקריאה זאת משך אותם לאהבה אותו ואת אלקיו, ולהכיר את אלקי עולם, שהוא זן ומפרנס לכל, ובקריאה זאת התחיל להיות מגייר גרים, לא גרי אריות ולא גרי הנאות, אלא גרי צדק מתוך הכרה מדעית שלמה ובלתי מפוקפקת.
5
ו׳ובקריאה זאת נעשה אוהבו של מקום ואהובו של מקום: אמר לו הקב״ה: אני לא היה שמי ניכר לבריות והכרת אותי בבריותי – מעלה אני עמך כאילו אתה שותף עמי בבריתו של עולם (ב״ר מג, ח).
6
ז׳ומתוך אהבה שאהבו הקב״ה לאברהם אמר לו: ״לזרעך נתתי את הארץ הזאת״ [בראשית טו, יח] (ב״ר מא, יא), לכן נקרא אברהם נדיב לב ואיש החסד.
7
ח׳סגולה זאת הנחיל אברהם לזרעו שהוא נקרא ״בת נדיב״ [שיר השירים ז, ב], בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנאמר: ״נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם״ [תהלים מז, י] – שהיה תחלה לגרים (סוכה מט, ב).
8
ט׳וזאת היא אחת מהסגולות שישראל מצטיין בה, קריאה נאמנה בשם ה׳, בדברי חבה ואהבה, הגיון והסברה, ובמעשים נדיביים שמאהבים את ישראל, ועל ידי כך מתאהב שם שמים על ידם, ונעשים אהובים להקדוש ברוך הוא, ונקראים: זרע אברהם אהובי, וסגולת נחלה זאת היא חובת מצוה של ישראל, שהיא חורזת את פעולותיו וצעדו ועלילותיו, הגיוני לבו ומחשבותיו, שהאומה בכללה וכל איש ביחודו מחוייבים לקיימה בגופו ונשמתו, עומד עליה בדין, ומקבל את גמולו בחייו בארץ נחלת ה׳ ובעולם הנשמות – היא ארץ החיים, כאמור: ״ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ״ [ישעיה ס, כא].
9