הגיוני עוזיאל, שער י; התחלות למדע האלקי ג׳Hegyonei Uziel, Gate X 3

א׳ההכרה הנפשית
שאול ישאלו הספקנים: ומי זה יגיד לך שהכרתך והרגשתך זו – אינה אלא דמיונית, ואיזו ראיות פלוסופיות והוכחות הקשיות אתה מביא לבסס עליהם אמיתת הכרה והרגשה זו? ואני משיב להם: מציאותה של הכרה נפשית שהיא מורגשת לנו היא עדות נאמנה כי יש ה׳ בקרבנו!
1
ב׳מאמר נכון מאד אמר החכם עמנואל סונדוברג (התקופה ספר ז׳ ד׳ 376): לא דבר היותו מוכשר להצדיק את כל הישר בעיניו מוכיח עליו על האדם כי יש בו בינה ודעת, כי אם היותו מוכשר להבחין שמה שאמת – אמת הוא, ומה ששקר – שקר הוא, זהו אות ומופת על תבונתה ומהותה של תבונה.
2
ג׳רבות עמלו הפילוסופים לעמק דעותיהם בהוכחות והקשים פלוסופים, אבל ראיותיהם אלה שנראו כאמתיות נתבדו או נסתרו בראיות מתנגדות, אבל מה שהנפש מרגישה וגוזרת הוא דבר ודאי שכל הוכחות שבעולם אינן סותרות אותה, כי הנפש שבנו היא כור מצרף שמבררת בהרגשתה הנפשית את הבר מתוך הפסולת, ואת הכסף הטהור מתוך סיגיו, וכל ההוכחות הנראות כמתנגדות – בטלות מפניה, ואם עדיין לבך מהסס, צא ולמד ממעמד הר סיני בכל נפלאותיו, שעליו נאמר: ״אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלקים״ [דברים ד, לה], ומתורת סיני, תורת הנצח שהיא מעידה על עצמה, היותה: אמרת אלוק צרופה. כי ההופעות האלקיות המתגלות כפעם בפעם ומשאירות את רשמיהם בכתב אמת, מתלכדות עם ההכרה הנפשית והלבבית ומחזקות הכרת מציאות אלקים ויראתו.
3
ד׳וצא ולמד מדברי נביאי ה׳ ונבואותיהם, שהם מעידים על חזיונות הנפש שהיא רואה מראות אלקים ומתפרצת בשירה ותהלה: ״קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות״ [ישעיה ו, ג], ושומעת קול אלקים המדבר אליה דברי מוסר ונחמה ומגיד מראשית אחרית.
4
ה׳הבינה, מתת אלקים זו שחונן בה האדם מאת יוצרו, ושהיא טבועה בעצם הויתו, נתונה ביד האדם לפתחה ולהאירה, להגדילה ולהאדירה. האדם המתכחש לבינה זו ולוקח לו אש זרה ואור מתעה להסתכלותו במסתרי הטבע והופעות החיים, מחשיך את אור נשמתו, מחניק קול הנפש שבו, ובדמיונו המוטעה הולך חשכים ואין נוגה לו, מסתבך בספקות ויוצר לו בדמיונו אלקי שקר. אבל האדם השלם, וזהו האדם מישראל, לוקח ליסוד מדעיו ומחקריו את הבינה המרגשת במעמקי הנפש, ונשענת על יסודות חזקים ונאמנים של תורת אלקים ודברי נביאיו ומורשת אבות.
5
ו׳לאור בינה טהורה זו, חודר אל כל גנזי הטבע והופעות חיים, שואב מהם נצוצות אורה שבהם מגדיל את כח בינתו המופשטת, ומביאה לידי מדרגת תבונה שהיא מתבטאת בצרופי מעשי בראשית, צרופי אותיות שבהם נבראו שמים וארץ, שהם מפתח ליראת ה׳ נאמנה, ודעת אלקים צרופה.
6
ז׳בינה טהורה זו ותולדתה התבונה, בהתלכדם יחד הן פותחות שערי אורה לכל הקוראים אותן ומשתמשים לאורה. מאירות את עינינו ופותחות לבבנו להבין יראת ה׳ ולמצוא דעת אלקים, אם נוסיף לבקשם ככסף, זה שהוא מבוקש תמיד בהיותו אמצעי יחידי להשגת מזונותינו הגופיים היום יומיים, ואם נוסיף לחפש אותם כמטמונים אלה שהם טמונים ונעלמים מהעין מפאת יקר חשיבותם, ונמצאים להראוים ונכספים להם. והם הם הדברים שאמרם שלמה בחכמתו: ״כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין יראת ה׳״ [משלי ב, ג-ה], המורגשת בנפש ואינה מובנת בתחלתה, ואז תמצא דעת אלקים, דעת מציאות אלקים ואורו הגנוז בכל מסתרי הבריאה כולה, ובנפש האדם שהיא חלק אלוק ממעל וממלאה את כל הויתו, ואז תמצא דעת אלקים בדרכי השגחתו הנסתרים והנעלמים שכולם הם רחמים ואהבה, צדק ומשפט, ואז תמצא בעצמך הכוסף הנפשי לדעת וללכת בדרכיו הטובים והישרים לטוב לנו כל הימים.
7