הגיוני עוזיאל, שער י; התחלות למדע האלקי ב׳Hegyonei Uziel, Gate X 2
א׳בקשת אלקים
לאור היראה מבקשים את מנהיגה של הבירה והשערים שבהם נכנסים אליה ליהנות מזיו אורה. ״יראת ה׳״ – היא – ״ראשית דעת״ [משלי א, ז], היא המניע והיא המצפן להורות לנו הדרך הנכונה והישרה להגיע אל המדע האלקי האמתי בהכרת יחודו ודעת דרכיו.
לאור היראה מבקשים את מנהיגה של הבירה והשערים שבהם נכנסים אליה ליהנות מזיו אורה. ״יראת ה׳״ – היא – ״ראשית דעת״ [משלי א, ז], היא המניע והיא המצפן להורות לנו הדרך הנכונה והישרה להגיע אל המדע האלקי האמתי בהכרת יחודו ודעת דרכיו.
1
ב׳אל ההתחלה הראשית זו מצטרף גם כוסף נפשי הטבוע בחביונו של האדם לדעת את האלקים, ״צמאה לך נפשי כמה לך בשרי״ (תהלים סג, ב). כוסף נפשי זה נמצא בכל אדם בטבע יצירתו, משעה שבינתו מתחילה להגלות, משוטט הוא לדעת ולהכיר את הנעלם והנסתר, מחפש הוא למצוא את הקדוש והנשגב, להתקדש ולהתרומם הוא עצמו, לקדש ולטהר את כל מעשיו ועלילותיו. הנפש מאזינה ומקשיבה באהבה כל דבר אמת ותוכחת מוסר, ומבחינה בין האמת והשקר, בין תכלת לקלא אילן [ראה ב״מ סא, ב].
2
ג׳כוסף נפשי זה מעורר צמאון של אהבה בלתי פוסק, שהוא מוסיף נעימות ואהבה, ״אילת אהבים ויעלת חן, דדיה ירווך בכל עת, באהבתה תשגה תמיד״ [משלי ה, יט], ובמדה שהוא מתרומם בהשגותיו – כן נפתחים לפניו שערי אורה ומדע, ותשוקה עזה לדעת ולהבין. הגע עצמך שגם משה אדון הנביאים, שהגיע אל פסגת הגובה של המדע האלקי, התפלל ואמר: ״הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך״ (שמות לג, יג). הודיעני וחנני מאתך: דעה, בינה והשכל, ואדעך למען אמצא חן בעיניך, וכן מתפלל נעים זמירות ישראל ואומר: ״דרכיך ה׳ הודיעני ארחותיך למדני, הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי״ (תהלים כה, ד), ותפלתו הראשונה של כל אדם מישראל היא: ״וחננו מאתך חכמה, בינה ודעת״, כי רק בחכמה ובינה אשר חנן אלקים את יצוריו, אנו מגיעים לידי הבדלה והכרת האמת, ואם אין חכמה ואם אין דעת – הבדלה מנין.
3
ד׳תשוקה נפשית זו מעידה כאלפי עדים כי יש ה׳ בקרבנו, ואורו הטמיר ונעלם שוכן בתוכנו ומאיר את חשכתנו. תשוקה זו שהיא בוערת בנשמתנו מעלה אותנו לראות מראות אלקים ולהתדבק בו, וכן אומר אחד ממשוררינו הגדולים: פני אל חי אזי תראה בחשקך, ותתיחד יחידתך לצורך (חובת הלבבות בחתימת הספר).
4
ה׳הוכחה גוזרת וחותכת היא: התפלה וההודאה. חיי האדם מלאים פגעים ומרעין בישין, יש והאדם נמצא בתוך סערת גלי ים זידונים, או שהוא נתון ברגעי יאוש כשחרב חדה מונחת על צוארו, ובשעה זו שחשך ואפלה יסובבוהו מכל עבר ממעמקי שאול ונבכי היאוש, מתפרצת נפשו בתפלה, וממעמקי הנפש מתפלל בלחש בתפלה שאין הפה יכול לדבר ולא האזן יכול לשמוע, מבקש תשועה וגאולה להמלט מצרה, להחלץ מאסון ולהגיע לידי הצלחה.
5
ו׳ומי זה הוליד בנו הרגשה נפשית זו, ומי נותן לנו רחשי לב גבוהים אלה וארשת שפתים זו שבה נפשנו שופכת שיחה לפני אלוקי מרום? אין זה אלא שנשמת שדי שבתוכנו היא מעירה ומעידה על מציאות אלקים הנמצא בכל והוא כל יכול.
6
ז׳וכי תגיענו הצלחה פלאית שלא פללנו ולא קוינו לה, וגם לא ידענו מאין היא באה, גם אז תתעורר הנפש בחדוה ובגילה, להודות להלל להנעלם מכל רעיון הנותן לאדם כח לעשות חיל.
7
ח׳להוכחות אלה שהנפש מרגישה אותם, מצטרפת גם עדות ראיה ושמיעה שהיא מיוחדת לעם ישראל, עדות חותכת זו היא: מעמד הר סיני, ״אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלקים אין עוד מלבדו״ (דברים ד, לה). מעמד הר סיני בנפלאותיו – עדות חותכת למציאות האלקים ויחודו, וקרבת אלקים ליצוריו הטבועים בצלמו ואצולים מחכמתו. ותורה זו שהיא מורשה לנו מאבותינו בחוקיה ומשפטיה – היא עדות נאמנה כי אל חי ומלך עולם שוכן בתוכנו, צופה ויודע את סתרינו, ומאציל עלינו מזיו אור חכמתו. כי חכמת השם הנפלאה והשגחתו העולמית בכללה ופרטי פרטיה, תראה לא רק ביצירת הנמצאים ובהשלמת סדרי ומנהגי העולם, כי אם גם בתורתו לבני אדם, תורת אמת והדרכה ישרה בחקים ומשפטים צדיקים, שהם מביאים התרוממות מוסרית ודעת אלקים אמת בארץ. וכדברי אדון הנביאים לאמר: ״כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה׳ אלקינו בכל קראנו אליו, ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נותן לפניכם היום״ (שם ד, ז-ח).
8
ט׳התחלות אלה שהן ראשית דעת, הן עצם הבינה הטבועה בנפש האדם שהיא חלק אלוק ממעל, והן ראשית חכמה וראשית דעת.
9