הגיוני עוזיאל, שער יג; רסג המורה י״בHegyonei Uziel, Gate XIII 12

א׳גלגולי הנפש
בסיום מאמרו זה סותר הרס״ג אמונת גלגולי הנפש ואומר: אנשים שנקראים יהודים מצאתים אומרים בהשנות וקוראים אותו העתקה, וענינו אצלם – שרוח ראובן תשוב אל שמעון, ויש מהם אומרים – פעמים שתהיה רוח האדם בבהמה או בהיפך. (דבריו אלה מכוונים נגן ענן וחבריו, שנקראים יהודים, ומחזיקים בדעה יונית זו) ומביאים לה ראיה:
1
ב׳א. ממה שנאמר: ״מן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדורך, עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עלך״ (דניאל ד, כט).
2
ג׳ב. מהמוחש, שראו רבים מבני האדם שהם דומים במדותיהם למדות הבהמה, כמו למשל ענוים – כמדת הצאן, רעים – כמדת החיות, רעבתנים – ככלב, וקלי המרוץ והתנועה – כעופות.
3
ד׳ג. מהמושכל, כיון שהבורא שופט צדק, לא היה מביא יסורין על העוללים, אם לא על חטא שחטאו נפשותם בעת שהיו בגוף אשר קודם גופם.
4
ה׳ונגד זה אומר: וזה, ירחמך האלקים, מורה על רוב סכלותם, כי הם חושבים שגוף האדם מהפך הנפש מעצמותה, עד שישימנה נפש בהמה אחר שהיתה נפש אדם, ועוד שהיא מהפכת אותו מעצמותו עד שתשים מדותיו כבהמות, אעפ״י שצורתו כבני אדם, ולא די להם ששמו עצם הנפש מתהפך, ולא קיימו לה עצם אמתי, עד שסתרו דבריהם ושמוה מהפכת הגוף ומשנה אותו, והגוף מהפך אותה ומשנה אותה.
5
ו׳והכלל הוא אומר – ומי אינו יודע כי דעה זו לקחוה מן השניים. ובבטול דעתם היסודית, בטל גם הנמשך ממנה שהיא דעת הגלגול.
6
ז׳המפרש ״שביל האמונה״ מליץ בעד הרס״ג שדבריו נאמרו לפני התגלות הזהר הקדוש מיסודו של הרשב״י, ואחרי שנתגלו רזי דרזין מפי הרשב״י, נתאמתה לנו אמונה זאת שהיא מקורית בישראל, והדברים עתיקים, ואין כאן מקומם, הואיל ומגמתי במאמר זה היא רק למצות מדותיו ודעותיו של רס״ג כמו שהם, בלי כחל ופרכוס.
7