הגיוני עוזיאל, שער יג; רסג המורה י״חHegyonei Uziel, Gate XIII 18

א׳מדת הקץ
הרס״ג צרף אל מאמרו זה מאמר מדת הקץ (שם פ״ג ועיין באגרת תימן להרמב״ם ז״ל), ודבריו לא נאמרו אלא בדרך פירוש לחזון דניאל, שכל מפרשי המקרא פרשוהו שהוא מכוון על קץ הגאולה האחרונה, וגם פרשו לפי דרכו מבלי שזה יחייב לומר שזהו פירושו האמתי, שהרי נאמר בחזון זה: ״כי סתומים וחתומים הדברים״ [דניאל יב, ט], וגם רס״ג עצמו כתב במאמר זה כי מועד הגאולה הוא קשור בתשובה שישראל ישובו מעצמם, או שגואלם ישיבם אליו בתשובה בשעת הקץ, וכמו שנאמר בדניאל – ״והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא״ (שם שם א).
1
ב׳וכל כונתו בפרק זה לא היתה אלא להוכיח שחזיון דניאל, נאמר על הגאולה האחרונה, בנגוד לדעתם של אלה האנשים, שנראים יהודים, וחושבים שכל יעודי ונחמות הגאולה היו בבית שני, וכבר עברו, וכמו שבטל דבריהם וטענותיהם במאמר זה (פרק ז), בראיות ברורות מהכתובים, ויעודי הגאולה הרבים שלא נתקיימו עד היום, והם צפונים ושמורים לעת קץ הגאולה האחרונה, שהיא גאולת עולמים.
2