הוריות י״בHorayot 12

א׳וּמִי הֲוָה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? וְהָתַנְיָא: מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן, נִגְנַז שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְצִנְצֶנֶת הַמָּן וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ וְאַרְגַּז שֶׁשָּׁלְחוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ״.

ב׳וּמִי גְּנָזוֹ? יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה גְּנָזוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: ״יוֹלֵךְ ה׳ אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ וְגוֹ׳״, צִוָּה וּגְנָזוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכׇל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה׳ תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״.

ג׳וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָתְיָא ״שָׁם״ ״שָׁם״, אַתְיָא ״מִשְׁמֶרֶת״ ״מִשְׁמֶרֶת״, אָתְיָא ״דּוֹרוֹת״ ״דּוֹרוֹת״! אָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא.

ד׳תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים? כְּמִין נֵזֶר. וְאֶת הַכֹּהֲנִים? כְּמִין כִּי. מַאי ״כְּמִין כִּי״? אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא: כְּמִין כָּף יְוָנִי.

ה׳תָּנֵי חֲדָא: בַּתְּחִלָּה מוֹצְקִין שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו. וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי: בַּתְּחִלָּה נוֹתְנִין לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצְקִים לוֹ שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ! תַּנָּאֵי הִיא, אִיכָּא דְאָמְרִי: מְשִׁיחָה עֲדִיפָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: יְצִיקָה עֲדִיפָא.

ו׳מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר יְצִיקָה עֲדִיפָא? דִּכְתִיב: ״וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ״. וּמַאן דְּאָמַר מְשִׁיחָה עֲדִיפָא, מַאי טַעְמָא? קָסָבַר: שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא אֵצֶל כְּלֵי שָׁרֵת. וְהָכְתִיב ״וַיִּצֹק״, וּבַסּוֹף ״וַיִּמְשַׁח״! הָכִי קָאָמַר: מַאי טַעַם ״וַיִּצֹק״? מִשּׁוּם דְּ״וַיִּמְשַׁח״.

ז׳תָּנוּ רַבָּנַן: ״כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב [וְגוֹ׳] יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן וְגוֹ׳״ – כְּמִין שְׁנֵי טִפֵּי מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת לְאַהֲרֹן בִּזְקָנוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא, תָּנָא: כְּשֶׁהוּא מְסַפֵּר, עוֹלוֹת וְיוֹשְׁבוֹת לוֹ בְּעִיקַּר זְקָנוֹ, וְעַל דָּבָר זֶה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹאֵג, אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״כְּשֶׁמֶן הַטּוֹב וְגוֹ׳ כְּטַל חֶרְמוֹן״, מָה טַל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, אַף שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁבִּזְקַן אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה.

ח׳וַעֲדַיִין הָיָה אַהֲרֹן דּוֹאֵג, אָמַר: שֶׁמָּא מֹשֶׁה לֹא מָעַל, אֲבָל אֲנִי מָעַלְתִּי? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: ״הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד״, מָה מֹשֶׁה לֹא מָעַל, אַף אַתָּה לֹא מָעַלְתָּ.

ט׳תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹשְׁחִים אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָין, כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם [וְגוֹ׳] וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן״.

י׳אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הַאי מַאן דְּבָעֵי לִידַּע אִי מַסֵּיק שַׁתֵּיהּ אִי לָא, נִיתְלֵי שְׁרָגָא בַּעֲשָׂרָה יוֹמֵי דְּבֵין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵיתָא דְּלָא נָשֵׁיב זִיקָא. אִי מָשֵׁיךְ נְהוֹרֵיהּ – נִידַּע דְּמַסֵּיק שַׁתֵּיהּ.

י״אוּמַאן דְּבָעֵי לְמִיעְבַּד בְּעִיסְקָא, וּבָעֵי לְמִידַּע אִי מַצְלַח אִי לָא מַצְלַח, לִירַבֵּי תַּרְנְגוֹלָא. אִי שָׁמֵין וְשָׁפַר, מַצְלַח.

י״בהַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיפַּק [לְאוֹרְחָא] וּבָעֵי לְמִידַּע אִי (חָזַר) [הָדַר] וְאָתֵי לְבֵיתָא, אִי לָא – נֵיקוּם בְּבֵיתָא דְּחַבָּרָא, אִי חָזֵי בָּבוּאָה דְבָבוּאָה לִידַּע דְּהָדַר וְאָתֵי לְבֵיתֵאּ. וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דִּלְמָא חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ, וּמִיתְּרַע מַזָּלֵיהּ. אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סִימָנָא מִילְּתָא הִיא, [לְעוֹלָם] יְהֵא רָגִיל לְמִיחְזֵי בְּרֵישׁ שַׁתָּא קָרָא וְרוּבְּיָא, כַּרָּתֵי וְסִילְקָא וְתַמְרֵי.

י״גאֲמַר לְהוּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לִבְרֵיהּ: כִּי בָּעֵיתוּ מֵיעַל וּמִיגְמַרי קַמֵּי רַבַּיְיכוּ, גְּרֻסוּ מַתְנִיתָא וְעַלּוּ לְקַמֵּי רַבַּיְיכוּ. וְכִי יָתְבִיתוּ קַמֵּיהּ, חֲזוֹ לְפוּמֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״. וְכִי גָרְסִיתוּ, גְּרֻסוּ עַל נַהֲרָא דְּמַיָּא, דְּכִי הֵיכִי דְּמָשְׁכִן מַיָּא מׇשְׁכָן שְׁמַעְתָּתַיְיכוּ. וְתִיבוּ אַקִּילְקְלֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא, וְלָא תִּיבוּ אַפַּדְנֵי דְפוּמְבְּדִיתָא – טָב גִּלְדָּנָא סַרְיָא [דְּמָתָא מַחְסֵיָא לְמֵיכַל], מִכּוּתָּחָא דְּרָמֵי כֵּיפֵי.

י״ד״רָמָה קַרְנִי בֵּאלֹהָי״, ״רָמָה קַרְנִי״ וְלֹא רָמָה פַּכִּי, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּקֶרֶן – נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן, שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּפַךְ – לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן.

ט״והַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מָשִׁיחַ״ – יָכוֹל מֶלֶךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּהֵן״. אִי כֹּהֵן, יָכוֹל מְרוּבֵּה בְגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מָשִׁיחַ״. אִי מָשִׁיחַ, יָכוֹל מְשׁוּחַ מִלְחָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״, שֶׁאֵינוֹ מָשִׁיחַ עַל גַּבָּיו.

ט״זמַאי מַשְׁמַע? כִּדְאָמַר רָבָא: ״הַיָּרֵךְ״ – הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ, הָכָא נָמֵי: ״הַמָּשִׁיחַ״ – הַמְיוּמָּן שֶׁבַּמְּשׁוּחִים.

י״זאָמַר מָר: ״מָשִׁיחַ״ – יָכוֹל מֶלֶךְ. מֶלֶךְ פַּר הוּא דְּמַיְיתֵי? שָׂעִיר הוּא דְּמַיְיתֵי! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה יָבִיא שָׂעִיר, עַל הֶעְלֵם דָּבָר יָבִיא פַּר, קָא מַשְׁמַע לַן.

י״חאֵין בֵּין מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כּוּ׳. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי רַבִּי מֵאִיר, הָא תַּנְיָא: מְרוּבֵּה בְגָדִים מֵבִיא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

י״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? דְּתַנְיָא: ״מָשִׁיחַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְרוּבֵּה בְגָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״.

כ׳בְּמַאי אוֹקֵימְתֵּיהּ? כְּרַבָּנַן,

כ״אאֵימָא סֵיפָא: אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אֲתָאן לְרַבִּי מֵאִיר. דְּתַנְיָא: אֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְעָבַר וּמִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו – הָרִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי כׇּל מִצְוֹת כְּהוּנָּה עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. [רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְשֵׁנִי אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט].

כ״באָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף בֶּן אִילֵּים מִצִּפּוֹרִי שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְעָבַר, וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא הֱנִיחוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִהְיוֹת לֹא כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא כֹּהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן גָּדוֹל מִשּׁוּם אֵיבָה, כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין.

כ״גרֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר? אָמַר רַב חִסְדָּא: אִין, רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר. רַב יוֹסֵף אָמַר: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְתַנָּאֵי.

כ״דרָבָא אָמַר: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

כ״הדְּתַנְיָא: דְּבָרִים שֶׁבֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֵלּוּ הֵם: פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְלֹא פּוֹרֵעַ וְלֹא פּוֹרֵם. אֲבָל הוּא פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. וְאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, וּמוּזְהָר עַל הַבְּתוּלָה, וְאָסוּר בָּאַלְמָנָה, וּמַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ,

כ״ווּמַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל [וְאֵינוֹ חוֹלֵק]. מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וּמְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵּלִים. וְכׇל עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֶלָּא בּוֹ, וּפָטוּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.

כ״זוְכוּלָּן נוֹהֲגִין בִּמְרוּבֵּה בְגָדִים חוּץ מִפַּר הַמֵּבִיא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וְכוּלָּן נוֹהֲגִין בְּמָשִׁיחַ שֶׁעָבַר חוּץ מִפַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְכוּלָּן אֵין נוֹהֲגִין בִּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה חוּץ מֵחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה: לֹא פּוֹרֵעַ וְלֹא פּוֹרֵם, וְאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, וּמוּזְהָר עַל הַבְּתוּלָה, וְאָסוּר בָּאַלְמָנָה, וּמַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַחְזִיר.

כ״חוְהַאי מִמַּאי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא? אָמַר רַב פָּפָּא: מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר פָּטוּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? רַבִּי שִׁמְעוֹן.

כ״טחוּץ מֵחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו״ – זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, ״אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה״ – זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, ״וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים״ – זֶה מְרוּבֵּה בְגָדִים. עַל כּוּלָּן הוּא אוֹמֵר: ״רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם וְעַל כׇּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא״.

ל׳יָכוֹל יְהוּ כּוּלָּן מַקְרִיבִין אוֹנְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו״ – ״עָלָיו״ וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ. וְאַחַר שֶׁחָלְקוּ הַכָּתוּב, יָכוֹל לֹא יְהֵא מְצֻוֶּוה עַל הַבְּתוּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא״.

ל״אכְּתַנָּאֵי: ״וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח״, אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב, רִיבָּה. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ, מֵחֲמַת מוּמִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא״.

ל״בבְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: מָשִׁיחַ שֶׁנִּצְטָרַע, מַהוּ בְּאַלְמָנָה? מִידְחָא דָּחֵי, אוֹ מִיפְטָר פָּטַר? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ.

ל״גזִימְנִין הָוֵי יָתֵיב רַב פָּפָּא וְקָמִבַּעְיָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרַב פָּפָּא, תְּנֵינָא: אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ, עָבַר מֵחֲמַת מוּמִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא״. קָם נַשְּׁקֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ וִיהַיב לֵיהּ בְּרַתֵּיה.

ל״דמַתְנִי׳ כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה, וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל, וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל.

ל״הגְּמָ׳ אָמַר [רַב]: לְמַטָּה – לְמַטָּה מַמָּשׁ, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מַמָּשׁ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְמַטָּה – לְמַטָּה מִקַּמֵּי שָׂפָה, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מִקַּמֵּי שָׂפָה. וְזֶה וָזֶה בַּצַּוָּאר.

ל״ומֵיתִיבִי: עַל כׇּל הַמֵּתִים כּוּלָּן – רָצָה מַבְדִּיל קַמֵּי שָׂפָה שֶׁלּוֹ, רָצָה אֵינוֹ מַבְדִּיל קַמֵּי שָׂפָה שֶׁלּוֹ. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ – מַבְדִּיל, כֵּיוָן דִּבְעָלְמָא הָוֵי קֶרַע, קְרִי כָּאן ״בְּגָדָיו לֹא יִפְרֹם״!

ל״זשְׁמוּאֵל כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: כׇּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל שָׂפָה שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא קֶרַע שֶׁל תִּפְלוּת. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה קְרִיעָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל?

ל״חוְהָא תַּנְיָא: אִילּוּ נֶאֱמַר ״רֹאשׁ לֹא יִפְרָע וּבֶגֶד לֹא יִפְרֹם״, הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּרֹאשׁ וּבֶגֶד שֶׁל סוֹטָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם״, שֶׁאֵינוֹ בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה כׇּל עִיקָּר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ פּוֹרֵם כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹרְמִין, אֶלָּא הוּא מִלְּמַטָּה וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה.

ל״טשְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

מ׳מַתְנִי׳ כׇּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ, וְכׇל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים – פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכׇל מַעֲשָׂיו.

מ״אגְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר אַבָּיֵי, דְּאָמַר קְרָא: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד״, (לְמָה לִי) מִכְּדֵי כְּתִיב ״עוֹלַת הַבֹּקֶר״ – ״עוֹלַת הַתָּמִיד״ לְמָה לִי? הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: כֹּל דִּתְדִירָה קָדְמָה.

מ״בוְכׇל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ הוּא קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְקִדַּשְׁתּוֹ״ – לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה: לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן, וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן, וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.