חורב קי״זHoreb 117
א׳אבל אחיך כונן להשחית אותך בדברי בלע — יד אחיך נגעה בך לרעה, גם השליך לפיד בוער לשרוף את בנין אשרך בחייך ולהציגהו על גחליו — ואיך לא תשנא אותו בגלל זה?! — לשנוא? לא! נם בזה עליך לכבד את ממשלת ה׳, אשר היא גבוהה ונשאה מרעיון האדם — ומעונות הרשע — היד הנטויה לחלק חבלים: עוני ומוסר בעד איש כזה, שעליו להיטיב את דרכו, שלוחה קשה בגלל חנוך ונסיון, בעד האיש, אשר חנוך כזה יועיל לו — הגע ברעיונך, האם יכול בנין אשרך להרס, לוא לא רצה ה׳ בזה? האם אמנם לוא היה חפץ ה׳ לזה האם לא נהרס הבנין גם מבלעדי החוטא והפושע, שהוא היה רק שבט אף ה׳? לכן קבל באהבה גם את זה הדבר כמו כל הצרות האחרות הבאות עליך מיד ה׳ והשתמש בה להטבת עצמותך או לשלמות נפשך — חכה נא, קוה לה׳, אשר מליל חשך יביא לך בקר לא עבות, את האסון יהפוך לך לששון, ממות יוציאך לחיים ומאפלה לאורה — ביד ה׳ מסור את כל הדבר, כי הוא יגמול לרע כרשעתו — אבל אל תשנא — אל תחטא ע״י שנאה — האם לך חטא הרשע ההוא? האם הוא הרס את אשר היה לך — הלא לא לך חטא, רק לה׳, הן שלח ידו, גם הושיט אגרוף רשע, לבלע ולהשחית בקדושת ה׳.
1