חורב קי״חHoreb 118
א׳שנא את החטא אבל לא את החוטא — זולת באופן אם האיש הרע התמכר כה לרעתו עד כי נצמד אליה בכל עצמותו, עד כי מתיצב הנהו לפניך כמקור הרשע, רק אז באמת כבד להבדיל בין הרשע ובין הרשע, בין הרע ובין הנושא אותו — אותו תוכל לשנוא — כי בו תשנא רק את הרע — ואיש כזה הלא הוא, אשר תדע בו אל נכון, כי הוא זד ורשע עריץ, אשר איננו מוכשר עוד להיטיב את דרכו, אם הרשע הזה יפעל און בצדיה ובכונה, ואתה נוכחת לדעת, כי אין לו כל יכולת עוד ואין כל תקוה לו לשוב מדרכו הרעה, יען כמה וכמה פעמים יעולל בנפש חפצה עלילות ברשע ובזדון לבב, ולא יועיל לו כל אזהרה ותוכחה — וביחוד שנא את המסית והמדיח — אשר איש כזה רע הנהו לא רק בעד עצמו לבד, רק כי כל מעינו להיות חוטא ומחטיא את הרבים ולזרוע און על תלמי לבבהם למען יגדלו פרי כחש — איש כמוהו אדיר חפצו להמית בקרב לבב רעהו כל מדה נכונה וכל רגש אלהות וכונן הוא לבלע ולהשחית, איש כזה הבדיל ה׳ בעצמו לרעה, ה׳ האוהב את הכל ויטע אהבה וחמלה בלבות כל בני אדם, את איש כזה לא תאהב עוד, כי אם תאהבהו, הנך אוהב בו את החטא והעון בעצמו, אשר אליו הוא נושא את נפשו.—1(ספרי דברים י״ג, י״ט).
1