חורב קכ״גHoreb 123
א׳ובאחרונה: אני ה׳, האהבה הכללית, אני ה׳ אשר קראתי את האדם להיות כלי מחזק ברכה לאהבתי, האם אינך רואה, בן אדם! כי האהבה הזאת פרי הלולים היא של תעודתך? הן במה תתנשא ובמה נעלית על האבן, הצומח והחי?האם לא בזה, כי אתה תקדיש את עצמך בבחירה ובחופש אל טובת האדם? ואת היא רק בפעולת
1
ב׳האהבה, הן כל פעולתך שייך לתבל ה׳ — במקור פעולתך בלבבך הנך שייך לה בראשונה — לכן שא בלבך אהבה אל תבל ה׳, ועל כלם אלאחיך, אל האדם, שהוא הראש והכי כבד במקבלי פעולת ברכתך — שא אהבה בלבך — באהבה הזאת הנך רק אז: איש־ישראל.
2