חורב קכ״בHoreb 122
א׳אבל עוד גבוה ונשא מזה! אני ה׳ בעצמי האוהב את הכל, הלא אני הוא אבי כל היצורים מסביב לך, ואני הלא קראתי את כלם כמוך ואותך עם כלם לחיים ולאשר — ואם תאהב אותי, ויען כי תאהבני, לכן אהוב את בני — שמח — בהצלחתם וראה בכל אחד את פועל כפי, את בני, ראה בטובתו את פעולתי, את הצלחת בני, — ובצרתו: את אבדן פעולתי ואת צרת בני — אהב בפעולה את הפועל ובבן את האב.
1