חורב קכ״טHoreb 129
א׳יח: נטירה.
1
ב׳לא תקם ולא תטר את בני עמך (ויקרא י״ט י״ח).
2
ג׳אל תתן בזכרונך מקום קבוע עבור העול הנעשה לך או חלול כבודך — ואף כי אין בדעתך לקחת כל נקם בעבור זה: בפעולה ובמעשה — חיש מהר עליך לקבוע בלבך עוד הפעם את האהבה, אשר אחיך בגלל זר מעשהו גרש אותה מקרב לבבך — ולוא גם עשה נגדך שלא כהוגן, בכל זאת עליך לשמור לו אהבה, אשר ידרוש ממך ה׳ בעד בנו, ואשר אתה אמנם מחויב להגות אהבה לעמיתך, לא רק בגלל גמול ושלם בעד אהבתו אותך לבד.
3