חורב ק״מHoreb 140
א׳אחרי ״דור הפלגה״ והמגדל, אשר בנו בבקעת שנער, אחרי אשר גבהו לבות בני אדם, ומבלי יכולת להכשירם אל תעודתם ע״י ״החנוך״ נמסרו אל מוסר־שדי על ידי ״הנסיון״, עד כי חנוך יום השבת והתורה, אשר תצא ממנו, עברו ובטלו מקהל גוים; מני אז נמסר היום הקדוש הזה, יום השבת, אל העם אשר בחר לו ה׳ לנחלה, העם, אשר על ידו הואיל ה׳ ללמד את האנושית, אשר הלכה בשוא נתעה, ולהודיע לה את שלטון ה׳ ותעודת האדם הנאמנה, למען דעת כל עמי הארץ, כי לא רק האדם לבדו נברא מה׳, כי גם עם כלו ״בריאה יברא ה׳ בעת אל מציאותו״, אף בראו אף יצרו להיות חי וקים בתבל; ויהי עם, ויהי אלקיו עמו ע״י ״יציאת מצרים״, ומני אז יום ״השבת״ נהיה גם לאות ברית עבור שלטון ה׳ על התבל וקנין ישראל ועבור תעודת האדם — תעודת איש ישראל.
1