חורב ט״וHoreb 15
א׳עין גופך — היא בפני עצמה תתור ותביט בראש וראשון רק בקרבת הגוף, היא תכונן מבטה ביחוד רק על הגוף, ואתה אם תלך אך אחרי עיניך בהשקפתך על התבל, אז, אף את התבל בכללותה לא תחזה בה, יען למראה העין הזאת התבל תתפורר להיות המון פרטים מיוחדים ואישים בודדים, אשר כל אחד מהם יחיה רק בעד עצמו, כל אחד מהם מתחרה רק להשיג ולקנות לו את הנאתו — אבל את החוק השורר בכלם ועל כלם, אותו לא תראה ולא תביט, את החוק, אשר שכם אחד יעבדו אותו כל יצורי עולם, וסרים המה למשמעתו גס עם התחרותם ופעולתם בעד עצמם, ואשר אמנם החוק הזה יקראך להתרומם אל על — ובהשקפתך זאת, בהתבוננך כי יש לגופך, אשר אותו תעבוד העין ותשמשהו, גם כן נטיות, כי גם הוא חפץ להנות ולהתענג, אם כן תחשוב למה תגביל אותן ולמה תכלא ממך מאויי לבך? מדוע לא תשגה גם אתה בתענוג והנאה? למה לא תהיה גם אתה כבהמה וכצומח, אשר נטיותיהם הלא תתפתחנה בחופש ובלי מעצור? האם לא קרוב אתה אל שניהם כאחד ביחס שוה! — אף תתחבר עמהם ומני אז תתהפך להיות כמוהם צומח ובהמה — כבהמה הנך לך לשנות בהנאה בהמית — זנות.
1