חורב ט״זHoreb 16
א׳ומבעד לשניהם תשתרע הדרך, אשר תוביל אותך ישר אל עבודת אלילים — ההנאה והתענוג הלא קרובים אליך במאד וממעל להמעבר אל ההנאה, כנודע, מרחפת סכנת כפירה וכחש בה׳ — כי אם אך תחשוב לך את ההנאה לתכלית החיים, אז לא תבין ולא תשכל עוד כי הנך שייך אל התבל, רק תחשוב תועה, כי התבל כלה לך היא, אז לא תכיר עוד עליך כל חוק זולת שרירות לבך ונטיותיו — אבל חיש מהר לא תוכל יותר להעלות על הדעת ולהשיג, כי אמנם ישנה במציאות התחרות ופעולה שלא על מנת לקבל פרס של הנאה ואהבת עצמו, גם בכל יצור מסביב לך, אתה תביט ותתכונן, כי כל אחד מתאמץ הנהו רק להיות סר למשמעת עצמו, כי מתחרה הנהו בפעולתו רק למען עצמו בלבד — או אז כל העולם כלו מאליו יתפוצץ למראה עיניך להיות לחיל וצבא אלילים רבים הסרים רק למשמעת עצמם — והנה בעוד הנך שוגה באהבת תענוגות בשרים, בהסירך מעליך כל מעלת הרוח ואין עוד לך כל מושג מרגש־יה אשר בך, אז בהתכוננך, כי הנך אמנם בנטיותיך אלה, הלא חלש ורפה כח אתה, וכי חליפות וצבא לך גם בהנאה ותענוג, יען אזלת ידך למלא כל ספקך בהם, הלא תשפל בעיניך למאד ותכניע עצמך מול פני כל אחד מיצורי הטבע, אשר ישפיע לך את הנאתך ואשר הוא יתראה לך כי עומד הנהו גבוה ונשא ממך במעלת הנאת עצמו התמידית — ותחת אשר כל רגש מרפיונך וחלישותך בהשגת כל נטיה והנאה, דרוש היה להיות כמזכיר לפניך, כי תעודתך רמה וגבוהה מכל אלה, גם היצורים מסביב לך העומדים במערכת הנאתם בסדר ומשטר ישר תמיד יכלו לאלפך בינה, כי בטח גבוה מעל גבוה שומר עליהם ומחוקק להם חקי מציאותם ופעולתם, להיות חוק ולא יעבור תחת שלטון הכל יכול, המכלכל והמחזיק אותם, הנך נתעה בשוא, הנך תועה בהלך נפש ואחריתך עדי אובד. — אולם גם בדרך ישרה וקצרה הנך מגיע בנקל ובא לידי כפירה בה׳ או עבודת אלילים, בלכתך רק אחרי השכל הנשען על החושים ואחרי עין רואה בעין בשר, לולי באה התורה לגלות לך את האל היחיד ומיוחד אין עוד מלבדו — יען כי בעיניך עין בשר ושכלך הנוסד על החושים הנך צופה ומביט בקרבתך רק יצורים בודדים ופעולות בודדות, אבל אינך רואה ואינך יודע את האל היחיד ומיוחד הטמיר ונעלם ולא את חוק ה׳, חוק נתן באחדות גמורה, כי יהיה השליט על הכל — אתה תחזה רק אלילים, אבל לא את ה׳ האל היחיד ומיוחד — עבודה זרה.
1