חורב קע״גHoreb 173
א׳להבטיח את הרחקת האסורים של מלאכת העבודה גם באיזה דברים מצרכי אכל נפש נקבעו ״שבותים״ אחדים:
1
ב׳א)מפני התדמותן אל מלאכת עבודה, כמו לעשות נקבים ע״י סכין בבשר לתלותו (אבל ביד מותר ואם לעשות בו סימן מותר אף בסכין) (ת״ק), להסיר השער ע״י סיד וכדומה, או לגזוז את השער במספרים (ת״ק), לגזור עצים בגרזן וכדומה (תק״א), לגזוז את התלוש במזמרות (ת״ק), כל השחזת סכין (תק״ט), להוציא אש ע״י הכאה. שפשוף, קרני שמש (תק״ב), טלטול סלם העשוי למלאכה וביחוד מחוץ לבית (תקי״ח).
2
ג׳ב)אלה אשר בנקל יוכלו להביא לעשות עבודת מלאכה: לרעות בע״ח בטרם נצודו (תצ״ז), בדיקת הסכין לפני השחיטה (תצ״ח).
3
ד׳ג)מלאכות אחרות אף אם יש לחוש מפני הטעמים הנזכרים, בכל זאת מותרות הנה אם נעשו ע״י שנוי מעשיתם הנהוגה, כמו להפיח באש אבל לא במפוח (תק״ב), לסדר עצים להחל ממעלה למטה (תק״ב), לשאת משאות, אבל לא בכלים הערוכים לשאת משא, ובנוגע למושג אסור ״מוקצה״ (ראה פרק א׳ י״א) שביום השבת הוא חל על הדבר שהוא נבדל והוקצה משמוש לצורך האדם, אשר בשבת רק בעד עצם הדבר יתפשט אסור ״מוקצה״, הנה בימי החג יתפשט האסור הזה אף באלה הדברים, אשר בעצמם אמנם מכשרים וראוים המה לשמוש האדם, אבל אדונם לא יעד ולא זמן אותם לידי שמוש, כי על הכל ביו״ט דרוש להיות מוכן ומזומן לשמושם לפני כניסת החג (זמון), ובבעלי חיים, אשר שייך בהם בררת האדם, צריך להיות הזמון לא לבד בכללם, כי גם בפרטים נחוצה ״הזמנה״, אבל אם סכום כולם כאחד מיועדים המה לתכלית ״הנאה״, לא נצרכה עוד הזמנה. ביונים קטנות הבלתי פורחות מהשובך נחוצה הזמנה (יונות פורחות בלתי מזומנות לאכילה ביו״ט אסור מפני הצדה), אווזים ותרנגולים ביתיים מותר לצודם ואין צריך ״זמון״ (תצ״ז). ״טלטול מוקצה״ לצורך אכל נפש ושמחת יו״ט מותר (תק״ט); מצד אחד דורש היתר הכנת צרכי אכל נפש, כי איזה ״שבותים״ הנהוגים ביום השבת בל ישלוט אסורם ביו״ט, כמו השבותים שתחת המלואים לאות ו׳ עד ח׳, שנים האחרונים ממלואים לאות כ״ח (תק״י), והשבות הראשון תחת המלואים של אות ל״ד (תקי״ט).
4