חורב קפ״אHoreb 181
א׳לקיים בפועל: א) ע״י הרמת חיי החושים, על ידי ״הנאה״. הביטה וראה! תורת ה׳ תזכיר לפניך תמיד ותביאך להתבונן, כי ימי השבת והמועד לא יקראוך לעלות למדרגה גבוהה מעל גבוה כזאת, אשר בשום אופן נמנע הוא מבן אדם לעלות עליה, להגיע לתכלית ומטרה כזאת, אשר כבד ממך הדבר במאד, לכונן את עצמותך אליה, יען וביען כי הנך בארץ רק ״אדם״ ולא ״מלאך אלהים״, ותעודתך הלא היא, רק להיות איש באנשים ובחייך ועם חייך אלה לעבוד את ה׳, לכן אחד מראשי פנות מצות המועדים האלה, לעורר אותך, כי תואיל לעלה ולרומם את חייך הנהוגים ולהנות — לפני ה׳— הדבר, אשר אתה ובעלי החיים תשוו במו יחד — עליך לעדן ביותר ולהכשיר להיות מרומם ונעלה ממעל לתשוקת הבע״ח ובזה לכבד את מועדי ה׳, למען דעת, כי כל חייך, מרעיון רוחך עד ״הנאת גופך״ דרושים גם יכולים להיות ערוכים ברוח ובטעם ״השבת והיו״ ט״ להיות ״עבודת אלקים״ תמיד, עבודה תמה לרצון לפני ה׳, אם אך תכונן את חייך למטרה, אשר מראש מקדם התותה חכמת ה׳, ואם כן הכל כאשר לכל ״מההנאה״ עד ״הרגש״, מהרעיון עד הדבור והמעשה הבונים והמכוננים את התבל, כלמו יחד עבודת ה׳ המה — אין חלק אחד מחייך, אשר תוכל להתרשל במו ולעזבו כמו שהוא, למען ישאר בתכונת חיי הבעלי חיים — הכל כאשר לכל עליך לזכך ולטהר, לעלה ולעדן ע״י כבוד חוק ה׳, למען יעלה למדרגת עבודת ה׳. לכן סעודות שבת ויו״ט למצוה נחשבו, וככל אשר תוכל, עליך להוסיף ולעדן אותן, לכבוד שבת ויו״ט, יותר מעל הסעודות הנהוגות בחול, וכאשר תהנה מהן, עליך להנות ברעיון וברוח ימי השבת קדש ומועדי ה׳, גם תקדש את גופך לעבודת אלקים ועמהם תחל את קדושת כל עצמותך לכוננה ולסעדה (רמ״ב, ר״נ, ר״פ, תקכ״ט) אם תוכל, הכינה לך לסעודות ״הערב ובקר״ שתי לחם שלימות — לחם משנה — למען תזכור בשמחה ותשוה לנגד עיניך באלה את רחמי ה׳ וחסדיו עם אבותינו אשר נתן להם במדבר ביום הששי — ״מן — שמים״, לחם משנה, בעד יום השביעי יום השבת, ואתה תראה ונהרת ותתבונן, כי גם עליך השגחת ה׳ צופיה תמיד במדבר חייך, וישלח ברכה בעמלך, אף יכין לך בכל יום הששי ״מן השמים״, לחם משנה (רע״ז, תקכ״ט). — אך יום השבת, אשר הוא ישפיע קדושה יותר מימי החג בעד כל אחד מאתנו בפרט, לתעודתו בחוג חייו והליכות עולמו, עלינו לחדש את קדושת חיי הגוף והרמתם בכל עתותי היום ע״י סעודות ערב ובקר ועונת המנחה (סעודה שלישית) (רצ״א).
1