חורב קפ״הHoreb 185
א׳אחרי הענינים הכלליים האלה נוסיף בזה אך איזה פרטים הראוים לשים לב אליהם:
1
ב׳בערב שבת וירט תוכל לאחוז דרכך ולעשות איזה נסיעה רק באופן, אם ידעת מראש, כי תוכל בו ביום בעוד מועד לשוב אל ביתך, לפני כניסת השבת והמועד, למען תהיה לך בבואך עת פנויה, להכין עצמך לקבלת הימים האלה. אל תעשה משתה ושמחה פרטי בערב שבת ומועד, זולת אלה הקבועים והדרושים להיות בו ביום, גם סעודתך הנהוגה אל תאכל אחרי עבור שלשה רבעי היום מאומה או רק אכילה מעטה, תענית צבור יצומו וישלימו עד הלילה, אך תענית יחיד טוב הוא כי יתנה בעת קבלת התענית, לבלי ישלים התענית עד הלילה, אך בנוגע לתענית יום זכרון מות (יאהרצייט) עליו לצום ולהשלימו ביום הששי אם היאהרצייט הראשון היה חל ביום חול או ביום הששי והשלים אז את תעניתו, לא כן אם היאהרצייט הראשון היה חל ביום הששי ולא השלים התענית (רמ״ט), אל תחשוב הדבר לפחיתות הכבוד ושקוד להכין דבר מה כקטן כגדול בכבודך ובעצמך ליום השבת (ר״נ), אם אפשר אל תקבל עליך עסק חדש ביום ההוא, אשר תדע מראש, כי הטרדה בעסק ההוא לא תתן אותך להיות מופנה להכנת השבת. — להדליק נר של שבת, ובבית שיש בו אשה, חובת הדלקת נר שבת חלה עליה, כפי אשר קבלו הנשים לחובה עליהן, ועם ההדלקה קבלו עליהן גם את חובת השבת (רס״ג) צום ורגש אבל, יגון ותוגה עוברים ובמלים בשבת ויו״ט מטעם ״מקראי קדש״ אלה, על פי מושגם ומובנם. אם יבקרו חולים ואבלים בשבת ויו״ט ראוי להזכיר לפניהם את מעלת הימים האלה (רפ״ז, רפ״ח) אסור לבכות, לקונן, לצעוק ולהתאבל בשבת ויו״ט, ועלינו לגרש ולהרחיק מלבנו כל דאגה ותוגה, כי אם נבין אל נכון להכיר ולהוקיר את יום השבת ויו״ט כדת הימים, אז נוכה לדעת, כי תכונת הימים האלה לא תסבול ולא תתאים עם רגש אבל וכל דבר עצב בהם, ונהפוך הוא, הלא המה יורו אותנו דעה, כי עלינו לחזק לבנו ולהצהיל את רוחנו בצרה כמו בשמחה ולהשקיף על שתיהן כאחת בשמחת לבב, בידיעה קדומה, כי הנה תועלנה לנו לפתור את שאלת תעודת חיינו — וביחוד בימי החג, אשר ברגש השמחה הלאומית והכללית יכבה ויבטל כל עצב ויגון פרטי. — אסור להתענות בשבת על שום צרה מצרות הכלל, גם לא יעריכו כל תפלה וכל תחנה ביום ההוא על כל צרה כללית שלא תבוא, חוץ מצרת המזונות בעת הבצורת (בפה ולא כשופר), וכן בגלל תשועה להנמצא ביום ההוא בסכנות נפשות (רפ״ז, רפ״ח) גם בר״ח (ראה פרק ט״ו יו״ד) מצוה להרבות בסעודת היום (תי״ט). והנה למען הבטיח את קבלת השבת והיו״ט להיות ההכנה אל מועדי ה׳ מצד עצמותך ערוכה בחן ונעם, למען תופיע לקראת השבת ויו״ט הדור בלבושך, נקי וטהור בגופך ובשערות מסודרות ופנים מאירות, ולבל תחשוב בערב יו״ט מפני טרדותיך השונות ביום כניסת החג, כי עוד המועד גדול, ובדברים הנוגעים להדרת פניך ומלבושיך, תוכל להכין עצמך לזה באחד מימי חול המועד, לכן אסרו חז״ל לגלח ולהסתפר ולכבס בחוה״מ (תקל״א, תקל״ד) זולת אלה המנוים, האנוסים לזה, אשר מפני מניעות מחלטות, לא יכלו לעשות זאת קודם החג והם רשאים למלאות זאת בחוה״מ ולא זולתם, שעליהם החובה לתקן עצמם בעוד מועד בערב יו״ט, זולת גלוח השפה אף בפרהסיא ולחוף ולסרוק ראש במועד, אפילו אם על ידו יסיר שער, גם כבוס שלא היה אפשר בשום אופן לפני החג או כבוס של מטפחות הידים והשלחן גם כבוס בגדי ילדים מותר בחוה״מ (תקל״ד).
2