חורב קפ״טHoreb 189
א׳בבואך מבית התפלה אל ביתך תקרב תיכף אל סעודת השבת, תקדש; לידע ולהודיע בבואך לכל בני ביתך, להזכירם, כי השבת הנה הוא בא. לפני הקדוש אל תטעום מאומה. אם לא קדש בלילה, יוכל לקדש בכל היום בלי ״ויכלו״. הכוס דרוש להיות מלא ולשתות מלוא לוגמיו. אם היה הפסק בין הקדוש והשתיה צריך לחזור עוד הפעם ברכת בפה״ג (א״ח רע״א); כוס של קדוש צריך להיות מסוך ביין, אשר טעמו לא פג. אם אין יין יקדש על הפת המוכן לסעודת שבת לבד (רע״ב). — הקדוש, אשר תעודתו להביא בחיי ביתך את קדושת השבת יוכל רק אז להביע את הרעיון הזה, אם יהיה הקדוש במקום סעודה, או למצער אם שני המקומות המה בבית אחד ולכון בעת הקדוש, כי יסעד במקום המיועד. הסעודה תחל מיד אחר הקדוש במקום הנועד אשר כון אליו, מלבד במקרה אנס ומפריע לזה, אם תיכף אחר הקדוש אכל כזית פת או שתה יין כשעור, זאת נקראה התחלת הסעודה, ויוכל מאז להשלים את הסעודה במקום אחר (רע״ג).
1