חורב ר״גHoreb 203
א׳מצות בעור — בשני אופנים נוכל למלאות את חובת בעור חמץ לפני כניסת חג הפסח, כפי מצות התורה, א) אם להבדל ממנו לבל יוסיף להיות עוד ״שלי״, וזה יכול להיות רק בהסרת זכות הקנין שלי — בטול. — ב) או בכלל לשלול את מציאותו ולאבדו כלה ע״י ״האש״, או באיזה אופן בעור אחר, ומטעמים האלה שני האופנים ערוכים ומקשרים יחד, עד כי שביתת החמץ תעשה ע״י שלש אלה: א) בדיקה — דרישה וחפוש. אם נמצא חמץ בכל חוג קניני ורשותי, בכל מקום שאוכל לשער, כי יוכל להמצא שמה. ב) בעור — אבדן וכליה של החמץ הנמצא. ג) בטול — שדוד זכות הקנין שלי מעל החמץ, אשר לא מצאתיו או לא בערתיו. — חצות יום הארבעה עשר בניסן בהתחלת חצי השני מהיום הוא הגבול, אשר מאז והלאה חדל החמץ להיות קניני וברשותי, כמו שנאמר: ולא תקריב על חמץ (הנמצא אתך) דם זבחי (הפסח), וקרבן פסח נשחט בחלק 7/12 מיום הארבעה עשר בניסן, זה הוא גבול התורה — ומטעם ״סיג״ הקדימו להתוות את הגבול עם חלק שנים עשר מקודם ביום ההוא, הלא הוא בהתחלת 6/12 מיום י״ד בניסן.
1