חורב רי״טHoreb 219
א׳אמנם כן, מה הוא הדבר, אשר הוא בראש וראשון יסיר לבנו מאחרי ה׳, מה הוא הדבר, אשר בגללו נעדה גאה וגאון, או היטב יחרה לנו אם נעדר הנהו מאתנו, עד כי נאמר נואש, עד כי הדאגה על אדותיו תמלא את כל חדרי לבנו, עד אפס מקום עוד לדאגה הנאמנה בעד עצמנו ורוחנו? הדבר הזה, הוא הדמיון כוזב, אשר יסית אותנו להיות חבוקים ודבוקים אל ״הקנין והרכוש״ ולתת להם כבוד אלהים — הדמיון התועה ומתעה, אשר בכחו יבנה לו כל אחד מאתנו את ״מגדל בבל״, ויאמין, כי רק תחת המחסה, אשר עשה לו במעשה אנוש ותחבולותיו הנהו בטוח, שלו ושאנן מפחד רעה. — הבה איש ישראל! הרחק ממך את הדמיון הכוזב הזה, הסירה מלבך, ע״י רעיון הסכה וישיבתה, את האורב הזה בחדרי לבך, למען תחפש אותך הסכה מחבלי אלהיות הקנין ומעשי ידי אדם ותחבולותיו, אשר נקשרת במו, אף תורה אותך. להשליט עליך את השגחת ה׳ לבדה בכל חייך ובכל אשר לך והיה אמונת עתיך חוסן — הסכה תלמדנו לבטוח ולהאמין בה׳, רק בה׳ לבדו! — ״אמונה״.
1