חורב רמ״טHoreb 249

א׳אמנם כן אם ממשלת זדון כממשלת אנטיוכוס תבוא להמית בחיי ישראל את עצמותו ורוחו, או איזה צר הצורר את היהודים יביא את דבתו רעה אל המלך ובדברי שטנה וכחש יחבל מזמות לבלע ולהשחית את עם ה׳ בגלל דתיהם השונות מכל עם, ויתאמץ להוציא לפועל את מחשבת אונו, ואשר, כנודע לנו, שני החזיונות הנוראים האלה המה מראות נגעים ופגעים, אשר חזון נפרץ למו במדבר ישראל והזמנים בארצות גלותו, אז יופיעו ימי זכרון ״חנכה ופורים״ להאיר לישראל את מחשכי נפשו; המה יתיצבו בראש צבא מחנה ישראל על מסעיו להיות לו כעמוד ענן ועמוד אש, להראות להם את הדרך ילכו בה ולהורותם: לשמור את דרך ה׳, למלאות את כל מצות ה׳ וחקיו בתורתו, להיות נאמנים לתעודת ישראל, גם להיות נאמנים למלך ולעם ולארץ מולדת בכל מושבותיהם, אשר יחסו בצלם — ואז לשאת עיניהם תמיד אל ה׳ אלהי אבותם, אביהם שבשמים, מבלי לפחוד עוד לא מפני ממשלת זדון ולא מפני מזמות בליעל.

1

ב׳לפי המושג הנכון של המועדים וימי זכרון בכלל ילוו ויתאחדו אליהם גם שני אלה באופן ובציור כזה: —

2

ג׳

3