חורב שכ״הHoreb 325
א׳הביטה וראה, הן לדבר ״אמת״ תקבל רק את הדבר אשר יתאים עם אמתת ״המציאות״ של העולם החיצון הנברא מה׳, או עם קו המישור של משפט רוחך, אשר נטע ה׳ בקרבך, ואם כן ה׳ הלא הנהו בעדך מקור ״האמת״, כמו כן הנך מכיר ומחזיק לדבר של ״צדק״, את אשר נוכחת לדעת, כי מתאים הנהו עם דרישות קול ״הצדק״ הקורא בפנימיות רוחך, אשר כונן ה׳ בקרבך, וביחס כזה ״ה׳״ הלא הנהו גם כן מקור ״הצדק״ — והנה אם תשאל לנפשך: ״מדוע נחשב לי זה הדבר לדבר ״אמת״?, לדבר ״צדק״?, אז הנך בא עד תכלית ״פשר דבר״, בעוד אין לך עוד כל יסוד ושורש אחר לזה רק ״רצון ה׳״, בעוד הוא ברצונו ככה ערך וסדר ותכן את ״המציאות של העולם החיצון והעולם הפנימי ברוחך ובנפשך באופן כזה״, ואם כן ״האמת והצדק״ הן המה ״התגלות ה׳ הראשונה״ בפנימיות רוחך — אבל הקול קול ״צדק״, המתעורר בפנימיות רוחך, הנהו רק ״המעורר בצדק״ את הדרישה הכללית להיות ״צדיק״ בכל דרכיך; אולם למען דעת בכל יצור נברא בפרט, את אשר ראוי ויאות לו לקבל ממך; ביחס ידיעה חלוטה כזאת, עליך להכיר ולדעת אל נכון את עצמות כל היצורים מסביב לך, גם את עצמותך בידיעה גמורה והכרה שלמה כעצם הידיעה וההכרה, אשר בה יכירם ויכירך, ידעם וידיעך ה׳ אלהיך. — כמו כן, מי יודע את רוח האדם בבחירתו החפשית, אם תעלה למעלה או תרד למטה.— הן יוכל היות, כי ״החופש״ הנתן לך מה׳, תחת לנהל אותך אל ״הצדק״ יבוא בעים רוחו, לפרוע פרעות, ולהסיר מתג ורסן מאהבת עצמך; מי יודע, אולי אתה בכח ״בחירתך״ תהפוך את רוחך, שהוא קנה המדה ואמת הבנין בעד ה״אמת והצדק״ — להיות רוח רעה, רוח בער, עד כי לא תאבה ולא תשמע עוד לרגש ״התום והיושר״, המפעם בקרבך. גם תחת להבין, כי רוחך ונפשך, שהמה מעוררים אותך לחיי ״אמת וצדק״ ועשוים באמת להיות מזכירי תעודתך, תחשוב תועה, כי משפטי האמת והצדק שלהם יתיצבו כצר לך, לבל תוכל להפיק זממך, ותחשבם למפריעי שרירות לבבך, אשר יניאו אותך ממצוא חפציך, עד כי יהיו עליך לטורח. ראה נא! הן אז ברגלים ממהרות תרוץ אתה — ואם כמוך יעשה כל מין האנושי, הלא אז כלכם כאחד הנכם אצים ורצים אל עמקי שאול, אל חלול כבוד עצמותכם, אל אבדן יתרונכם, ואחריתכם תהיה עדי אובד ולדראון עולם — לכן, ברוך ה׳, האל הטוב והמטיב, האל הקדוש, אשר כמו הואיל להתוות לכוכבי השמים את מסלוליהם, ליעד לשבולת החציר את מהלך התפתחותו, ה׳, כמו נטע את מדת הצדק בקרב פנימיות כל יצור נברא, כן הביע והודיע גם מחוצה לך את אמרות ״הצדק״ בעדך ויראה ויורה לך ״באמרות אלוה״ אלה, איך להתהלך ״בצדק״ עם בריותיו, למען תכנע ״בבחירה ובחופש״ תחת משפמי ״צדקו״ —; אתה עם כל אשר לך — ובתור חובה, שיחובבך ה׳ אלהיך במוצא פיהו ומטעם דת מלך עליון ביחס ״הזכות״, בנוגע אל היצורים מסביב לך, וכפי שהגיד והביע גם הורה לך, מה היא תעודתך, וככל אשר הואיל לגלות אותה לך ה׳ בכבודו ובעצמו, אתה תקיים ותקבל, לשמור ולעשות את דרישות ״הצדק״, למען תהיה צדיק וישר באמת.
1