חורב ש״מHoreb 340
א׳את אשר לוית שלם אל נכון, לזמן הפרעון, אך אם לא ידעו זמן קצוב להשבת ההלואה, ואם במקום ההוא אין מנהג וחוק בדבר זמן הפרעון, אז ההלואה ההיא היא מסתמא (שטיללשווייגענד) נעשתה על משך זמן של שלשים יום. אם באפשרי, עליך, להשיב להמלוה את סכום כסף ההלואה בפעם אחת ולא מעט מעט (ח״מ ע״ד). אם לוית כסף, אל תחזיק אצלך את הכסף בלי כל שמוש ותועלת. אל תאמר להמלוה מחר אשיב את כספך ויש בידך ותוכל לשלם היום — אל תשתמש עם כסף ההלואה בעסקים כאלה, הקרובים להפסד, ותוכל לאבוד אותו בענין רע, ובאופן, אם אין לך רשיון מהמלוה לנסות עסקים כאלה, ובכלל חלילה לך בכסף ההלואה, לעסוק בקלות דעת ובלי חשבון נכון על אדות תוצאות משלח ידך — (צ״ז)
1