חורב שע״אHoreb 371
א׳כל דבר שקר אף הקל שבקלים הנהו מרד ומעל נגד בן אדם אחיך, הוא גזל יקר צדקתו גם מות וחלול עצמותך — לכן השמר לך לנטות אף במאומה מדרך ״האמת״, כפי אשר הכרת אותה לדעת. — האם לא תרגיש ולא תחוש בנפשך, איך רוחך יתקומם ויתנגד נגד כל מלה של שקר, אשר חפץ תחפוץ להעבירה על דל שפתיך?! הן אמנם בדבור שקר הראשון תחוש ותרגיש את זאת בטח!!. ההתקוממות של עצמותך נגד עצמך, אשר תיסרך, לכלי הפיח כזבים, היא תזכירך ותזהירך, לבל תמית את ״רוח האדם״ שבקרבך. היא תזכירך, כי בראך ה׳, להיות נאמן בדבורך, כמו דבר ה׳ אליך יקראך תמיד ״לאמת וצדק״ — אל תדמה, כי יצלח בידך, להביא חשבון ולדעת אל נכון את כל דבר שקר, אשר לא יזיק ולא ירע לרעך במאומה, הן אמנם לו יהי, כי בהשקפתך הקצרה לא תחזה עבורו כל נזק בזה, אבל בבוא הדבר באמצעות אחרים ולו תהי גם ע״י הסבה העשירית, יוכל השקר, להביא בטח אסון או רשע בחוג החיים של רעך — ואם גם זאת לא יקרה, אבל הן בדבר שקר זה שדדת מעצמך את תכונת האדם, הנשענה רק על ״האמת והצדק״.— גם בגלל עשות שחוק לנפשך אל תשקר ואל תכזב, כי מי פתי יחפוץ לעשות שחוק וענג בן רגע ע״י נזק חברו וע״י מיתת עצמותו הרוחנית!! — ואם גם ״האמת״ תביא לך את הנזק הראוי להיות לך, האם חפץ תחפוץ להסיר את התוצאות מדבר עולה האחת ע״י דבר עול אחר, מבלי חשוב את ההפסד והנזק, אשר תביא לך ביקרת נפשך ורוחך ע״י השקר וכזב?! —
1