חורב שע״בHoreb 372
א׳לכן — הנאמנות״ גם מצד עצמה היא דרישת ״הצדק״ לחובה מאד נעלה והשקר מצד עצמו הלא הוא חטא ועון, המזיק ומשחית את אחרים ואת עצמו; אולם מה איומות ונוראות הנה תוצאות ״ההרגל׳ לשקר ולכזב בעד ״טהרת החיים״ ומה טובות ומצליחות הנה תוצאות ״הנאמנות״, — הן חטאים רבים, או אין כל חטא ועון נעשה ע״י האדם, לולי החוטא השלה את נפשו, בחשבו בלבו, כי אם גם יביאוהו על זה במשפט, אז ישים כזב מחסהו וישים אל השקר פניו להצטדק ולצאת זכאי בדין, ואם כן ההחלטה, להפיח כזבים הוא יסוד מוסד בעד כל חטא ועון, אשר יעשה אותו האדם, לכן, אם באמונה אמן תחליט בדעתך, כי ״הנאמנות״ תהית שבטך ומשענתך סלה, עד כי לא תוכל עוד לכזב ולשכן לעולם, ולו יקרך את אשר יקרך, אז יש אתך מגן ומחסה בטוח נגד חטאים ועונות רבים — אך כל עוד תרגיל את עצמך, להפיח כזבים, אז תוסיף לסלול לך דרך, לעולל עלילות ברשע, לכן מי מכם, אשר תוכלו לפעול על נפש ורוח הצעירים לימים, לחנכם ולגדלם לחיי ״צדק״, שימו לבכם עליהם ופקחו עיניכם והתאמצו לפעול עליהם, כי המגן ומחסה הפנימי הזה, אשר יגן בעדם מפני תעתועים רבים יהיה חזק ואמיץ אתם. — שמרו אותם מכל משמר ופעולת חנוכם תהיה, כי יהיו תמימי דעים ונאמני רוח, דוברי אמת בלבבם ובשפתיהם, כאשר יעד אותם יוצרם ובוראם, וכי ייראו מפני ״השקר״ יותר מאשר ייראו ויפחדו מפני העונש, אשר תוכלו בעד זה ליסרם קשה.
1