חורב שפ״בHoreb 382
א׳העור ברוחו — העורים ברוחם המה הבלתי מבינים דבר לאשורו, הבלתי רגילים ומנוסים בהליכות עולים, גם ״העלומים והילדות״ — והנה אתה, אשר חנן אותך ה׳ בשכל טוב, יותר מאשר נתן לאיש לא נבון כמוך, אם יביא ה׳ איש כזה אליך או מי מאתם יבוא אליך לשאול בעצתך היה לו אפוטרופס ויועץ טוב בשכלך ותבונתך. לתועלתו ולא להפסדו, ירא את ה׳ הבוחן כליות ולב, היודע ומכיר גם את מסתרי רעיונך, הוא יראת וישקיף ויבחן, אם נתון תתן לו עצתך באמונת לבב, להיות הדבר והענין, שעליו ישאל בעצתך, כאלו היה הענין הזה של עצמך, לשקול אותו בפלס תבונתך, טרם תחרוץ משפטך עליו, ואוי לך, אם תשתמש עם האמונה והבטחון, שיבטח בך רעך, רק לנזקו ולקלקלתו.
1
ב׳הורים, מורים, אחים ואחיות, רעים ואוהבי איש אנשי ביתו, וכל אלה, אשר פעולתכם רבה במעשה, בדבור ובכתב על רוחות בני אדם הצעירים לימים, שהמה אמנם עורים ברוחם, ועליכם להדליק בשלהבת זיק רוחכם את נר רוחם. אתם, אשרבדבור והנהגה תראו ותורו להם, כי זה הוא אמת וטוב, והמה יביטו ויתבוננו ויאמינו לאורך ימים, כי אמנם כל זה אמת וטוב הוא, אף יבנו עליהם את בנין חייהם, עד אשר יוכלו בעצמם לבחון כל דבר בשכלם ובדעתם — אל תתנו מכשול ואל תניחו אבן נגף על דרכם!
2
ג׳אוי להם, אם לא תתהלכו עמהם באמת ואמונה אמן, אם תתנו להם תורה מוטעת תחת תורת אמת, רע תחת טוב, אם תדברו להם ״שקר״ תחת דבר ״אמת״ ותנחילו להם שוא ותפל תחת ״מעשה אבות ינחלו בנים״, לטובתם ואשרם, אתם תהפכו להם יום ללילה ואת אור האמת לחשך; אמנם יבוא יום, אשר המה יתעוררו לחיים, יקיצו מתרדמתם ומחבלי שנה, אשר הפלתם עליהם, יפקחו עיניהם, יראו ויבינו — ויקללו אתכם קללה נמרצת, הקללה הזאת תשמע באזני ה׳, לכן יראו את ה׳! אם לא תיראו מבני אדם, ה׳ הלא הוא בוחן כליות ולב! —
3