חורב שפ״גHoreb 383
א׳העור בלבו — העורים בלבותם המה כלם, אשר טפש כחלב לבם, אלה שהמה קלי דעת ונוחים לחטוא ונוטים לפעול און, ורק המקרה והיכולת לחטוא יחסר להם — שמר לך, לבל תתן לעור־לב כזה את היכולת לחטוא, להראות לו דרך־חטאים, או להקל לאיש כזה מעשהו, לעולל עלילות ברשע, או, לתת לו סעד וסמך, עת יתן בעולתה ידהו — אל תדבר: האם אני אפעל זאת? — הן הרשות בידו, לחדול ממעשהו ולעשות ולפעול אחרת. — אבל החטא, שיחטא טפש הלב הזה נחשב כאלו עשית אתה, יען כי אתה תתן לי היכולת התמיכה והעזר, לפעול און.
1
ב׳לכן עוד הפעם אליכם תסוב דברתי, אליכם, אשר פעולתכם רבה במעשה, בדבור ובכתב על בני העלומים, הנוחים לחטא ולהתאוות תאוה, ולבם פתוח להכניס בקרבו גם את ״הרע״ כמו את ״הטוב״, אשר יציגו ויעבירו לפניהם, לכן עליכם לפלס מעגל חייהם, כי ילכו בדרך ישרים ולהיות תמימי דעים, נאמני רוח וסרים מרע — הן בידכם טובם ורעתם, בידכם לפעול, כי לבם יהיה גן ה׳, לנטוע בו שורק וכל נטע שעשועים, או כי — יעלה כלו קמשונים ויעש באושים״ — אל תשימו מכשול בדרך עורי הלב האלה, גם פנו והסירו מדרכם כל אבן נגף! הן דבור קל, חזות פנים, רמז מה, ספור אהבים, שיחה קלת דעת, יוכלו להצית כקרב לבבם הנוח להתפעל אש־זרה, אש לא נופח, אשר לא תוכלו לכבות עוד, — רוח הבהמה אשר בהם תתפרץ ממסגרותיו ולא תוכלו עוד לכבוש אותה — ולהכניעה — ה׳ ידרוש מכם דין וחשבון בעד לבות האנשים המפקדים בידכם — התאוה וכל נטיה רעה שבהם, אשר תתפרץ בקרב הימים בבואם להיות אנשים בחברת האדם, לרעתם ולרעת תבל חייהם, בדורם ובדורות הבאים, כל אלה יובאו על חשבונכם ואתם תשאו את עונם — הן קול אדיר וחזק, קול קללה איומה, קול מארת ה׳ איום ונורא אתם שומעים מהר עיבל — ״ארור משגה עור בדרך״!!
2