חורב ד׳Horeb 4
א׳״אנכי ה׳ אלהיך״! הנני בוראך, מחוקקך, שופטך, המפקד את צבא רעיוניך, רגשותיך, דבריך ופעולותיך — עליך להביט על כל קנין פנימי וחיצוני כי מידי הוא לך — כל נשימה ונשימה מחייך, היא מתנת ה׳ לך להיות חלקך בחיים — עליך לחשוב עצמך וכל אשר לך, כי קנין שלי אתם, ״שאתה ושלך שלי״ וקדש עצמך כלך כליל אלי, אלי, עם כל חלק וחלק מקנינך ובכל חלק וחלק מזמנך, ברוח, ברגש, בכח הגוף וברכוש, קדש עצמך אלי! אלי בדבורך ובמפעלך! להיות כלי יוצר בידי ומוציא לפועל את רצוני עם כל אשר אתך ובאשר יהיה לך, בוא נא והכנס ככה בחופש ובבחירה בתוך ״מקהלת יצורי הבריאה״ בתור יציר כפי, עבדי אתה, איש־ ישראל!.
1