חורב תנ״הHoreb 455

א׳יד: מכסה חלקי הבהמה באדם ועילוי רוח הבהמה שבקרבו — קדוש מחנה, צניעות, נבלות הפה, נטילת ידים, טבילת כלי סעודה.
1
ב׳כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע וגו׳ ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. ויתד תהיה, לך על אזנך, והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך. כי ה׳ אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כ״ג י׳).
2
ג׳ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה; זאת חקת התורה, אשר צוה ה׳ את משה. אך את הזהב ואת הכסף, את הנחשת את הברזל, את הבדיל ואת העפרת. כל דבר, אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא, וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים (במדבר ל״א כ״א).
3
ד׳ה׳, ברא את גוף האדם, להיות דומה אל גוף הבע״ח ושאר הברואים ביחס צרכיו ונטיותיו ויפח באפיו ״נשמת חיים״, רוח ה׳, להיות ״בצלם אלקים״, ואם אמנם במדרגה שפלה בבחינת ההשגה וההכרה שלו, גם נאמר עליו ״ותחסרהו מעט מאלהים״ וביחוד ועל כולם בחסד הממשלה הנתנה לאדם בנוגע אל ״הבחירה החפשית״ במעשהו : אבל על ״היצור הכפול״ הזה מגוף ורוח, לכונן את עצמות חייו ולערוך אותם באחדות גמורה. רוח הבהמה אשר באדם דרושה להיות נכנעת תחת ״רוח האדם״ העולה היא למעלה, הן אמנם ״רוח האדם״ דרוש להיות המושל בפעולתו והגוף כלי תשמישו להיות נכנע תחתיו וסר למשמעתו.
4
ה׳כל עוד יחיה האדם באחדות כזאת, רוח הבהמה באדם סרה למשמעת רוח האדם בלבד, ורוח האדם מקשיב הנהו בקול אביו שבשמים ומשתמש עם כjות גופו, רק לפי רצון ה׳, אזי כל העת ההיא אין הבדל ופדות בין הגוף ובין הרוח, אז שניהם כאחד אהובים וברורים, וקדושים לעשות רצון קונם בשוה. שניהם כאחד שוים המה בחשיבות מעלתם, כל אחד בחוג פעולתו, כפי אשר יעד ה׳ למו, ובאחדות גמורה ישמרו שניהם כאחד את משמרת עבודת אלקים שלהם בבית — אל של הבריאה.
5
ו׳אולם אם האדם יסיר מאתו את הבלי הרוח וילך לו אחרי נטיות עצמו, עד כי יגבר חילים למשוך אליו גם את הרוח, ותחת היות הגוף עבד, חפץ יחפוץ, כי יהיה הוא האדון והמושל באדם ומתפרץ להיות ״עבד כי ימלוך״, מני אז תחל ״מלחמת היצר״ בקרב האדם ולרוח האדם נדרש במאד מאד מגן ומחסה, תומך וסועד, לבל ישפל גם הוא, להיות בהמה לו ולהיות נתעה בשוא, עד כי באחרונה יתנצל מעליו את עדי אצילותו בשלימות — ומני אז האדם תחת היותו יצור מושל — רמים יורד וישפל, להיות כאחד הנבלים והשפלים שבברואים.
6