חורב תצ״אHoreb 491
א׳ד: תלמוד תורה.
1
ב׳שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם (דברים ה׳ א׳).
2
ג׳ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה וגו׳ ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום (שם ד׳ ו׳).
3
ד׳והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך (שם ו׳ ו׳).
4
ה׳רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית כו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל (יהושע א׳ ז׳)
5
ו׳כי המצות הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה היא. לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשה. ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישענו אתה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו (דברים ל׳ י״א).
6
ז׳האמנם חפוץ תחפוץ להיות ברכה בארץ? — אבל עליך לברך מראש את עצמך, למען תהיה מוכשר ומסוגל אל הברכה, אשר תוכל להיות לאחרים, שור נא! הרי לפניך ״התורה״ אשר נתן לבו ה׳ רק ממנה תוכל לשאוב לך תורת חיים, רק היא לבדה תוכל להגיד לך: מי לך ומה לך ה׳? מה לך התבל, ומה עליך להיות ביחס אל ה׳ והתבל? ע״י התורה וממקור התורה, תוכל להמציא לך: אור לרוחך, תום ללבבך, כוח לפעולתך וקנין ״הצדק והאהבה״ בעד כל חייך. למוד את התודה, הפוך בה והפוך בה, למען יהיו דבריה הנאמנים חרותים תמיד על לוח לבבך כמו בצפורן שמיר. התורה תהי כל עסק רוחך ובה תהגה יומם ולילה ועם זאת התורה התעתד להיות מוכן ומזומן אל החיים.
7
ח׳האמור תאמר: האם מלומד אני? — האם הנני איש שתורתו אומנתו? האם יסכן לימוד התודה בעד מצבי בתבל? — אבל הגידה נא, האם נולדת בתבל בגלל היות סוחר, אומן, חרש, מלומד או בעל מצב אחר ממצבי חברת האדם? האם לא נולדת ולא נועדת ביחוד להיות איש ישראל? — האם המצב הוא הכי נכבד בחיים? הן המצב אמנם תלוי ועומד לפי מהלך הזמן ושנוי העתות והנהו רק היחס והאמצעי אל החיים — ואתה איככה תוכל לחשוב את ההתאמצות להשגת האמצעים, כאלו זאת היא ״תכלית חייך״ הגבוהה מעל גבוהה — החפץ תהפוץ, לחיות רק על המצב ולשכוח, כי אמנם לא המצב יעשה ויכונן את עצמות האדם, רק התכונה שלו, איך יהיה. ויחיה האדם במצבו ועל ידי המצב שלו, רק זה הוא ערך האדם וכבודו החופך עליו.
8
ט׳הנך נולד להיות ״איש ישראל״ ״היה איש ישראל״! ככה היה דבר ה׳ אליך בעת קראך אל מציאותך בחיים, להוציא לפועל בחייך את תעודת ישראל — בגלל אלה נתן ה׳ בידך כל אשר ״שלך״ הנהו, ואת אשר תרכוש לך — ואתה רק אז תוכל למלאות את תעודת ישראל, אם רוחך יהיה מלא מאור רוח תורה. אם לבך יהי קדוש בקדושת אמריה הקדושים, ואם תכיר ותדע היטב את חייך וחובותיך והכל ברעיון התורה — ואתה — הנך חפץ תחפוץ להסיח דעתך מלמוד התורה, עד כי תהיה זרה ומוזרה לך? ועוד תוכל להתפלא: מה זה ועל מה זה בראש וראשון תדרוש ממך זאת התורה את החובה של ״תלמוד תורה״? —
9