חורב תקט״וHoreb 515
א׳ב) תקנת החטא — ״השבון״ — אכל בטרם תכנע ותכניע את עצמך במחשבות כאלה לפני ה׳ ובטרם תבטא בשפתיך את ההודאה על עונך, מהר לפנות כה וכה ולראות, אולי תוכל עוד להיטיב למצער את החלק מהחטא והעון אשר עשית, כי אמנם להארכת החטא והעון תחשב, אם תאחר מעשות את זאת, באופן, אם יש האפשרות עוד, להיטיב מעלליך ולתקן את חטאתיך — לכן אם חטאת נגד רעך (אמנם רק עונות מיוחדים נמצאים בין איש לרעתו, שנוכל להיטיב ולתקן) אם הרעות לו בגופו, בכבודו או ברכושו, חושה מהר להשיב לו את אשר חיסרת ממנו, ככל הנדרש ממך על פי התורה ולבקש ממנו סליחה ומחילה, ואף אם ענית והקנטת אותו רק בדברים בלבד, עליך, לדבר על לבו ולפייס אותו, למען יכפר בבקשך ממנו סליחה ומחילה : אולם, אם אתה לבדך לא פעלת אצלו כי יסלח לעונך, קחה עמך שלשה מרעיו ולכה עמהם אל האיש ההוא, למען המה ימליצו טוב בעדך ויפעלו סליחתו למענך, ואם גם זאת לא תועיל, נסה מחדש ע״י שלשת רעיו האחרים פעם שנית גם בשלישית — ואם גם זאת לא תועיל — אזי אתה הלא הנך עשית את שלך — וזה האיש האכזר, אשר לא מחל לך הוא עונו ישא — ואם האיש אשר חטאת נגדו הוא מורך ורבך, אז אין כל גבול ושעור להטרחות שעליך להטריח ״לפייס״ אותו, עד אשר תשיג סליחתו. — אם מת האיש ההוא אשר חטאת נגדו, עליך לקבץ על קברו עשרה אנשים ואמור בפניהם: כי חטאת לה׳ ולרעך וכזאת וכזאת עשית לו — ואת אשר היה עליך להשיב בכסף, השיבה זאת ליורשיו, ואם יורשים אין לו, עליך למסור זאת לבית דיו.
1